וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי׃
מדרש שמואל
וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אותו שריון (שמואל א' י"ז ל"ח), נמצאו חפותין לא משולשלין ולא מסולקין, כיון שראה שאול כן נתכרכמו פניו, כיון שראה דוד שנתכרכמו פניו של שאול, מה דוד אמר לו, ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי וגו' (שמואל א' י"ז ל"ט), ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלוקי אבנים מן הנחל (שם שם מ'), אחד לשמו של הקדוש ברוך הוא, ואחד לשמו של אהרן, ושלשת לשלשת אבות העולם, אמר אהרן לא אני הוא גואל הדם עלי להיפרע ממנו, (א"ל) [אמר] הקב"ה והלא לפני חירף וגידף, עלי להפרע ממנו, ובילקוט (שם שם), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי האבנים היו מתלקטות מאיליהן. ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו (שם שם מ"ב), רבי יודן אמר נתאוה לו שהיה דוד אדמוני עם יפה עינים (שם שם).