שמואל א יח:א מדרש: שיר השירים רבה, תנחומא בובר ומדרש תהילים

כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, עַזָּה אַהֲבָה כַּמָּוֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וגו'. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, בְּשָׁעָה שֶׁמְקַנְאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, טז): יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנְאוּ בוֹ אֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יְהוֹנָתָן לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, א): וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא שָׁאוּל לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, קִנְאָה שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְאוֹמֵר לָהּ אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי וְהָלְכָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מִיָּד (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ח, ב): כֹּה אָמַר ה' קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה. רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת-יָהּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כָּאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, לֹא הָאֵשׁ מְכַבָּה לַמַּיִם וְלֹא הַמַּיִם מְכַבִּין לָאֵשׁ.

ד"א כי עזה כמות אהבה, אהבת יונתן ודוד, שנאמר ונפש יונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יונתן כנפשו (ש"א יח א), קשה כשאול קנאה, שקינא שאול בדוד, ומה תעשה אהבה בצד קנאה.

למנצח אל תשחת לדוד. זה שאמר הכתוב (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד. טובים הם השנים שיצאו בדרך מן האחד שיצא לעצמו. אם יפול חבירו מעמידו. (שם יב) ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו. ואם יבוא אדם רע עליהם השנים יעמדו נגדו. ואם הם שלשה הרי יפה. שנאמר (שם) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. דבר אחר טובים השנים. טוב צדיק בן צדיק מצדיק בן רשע. ולא דומה זכות צדיק אחד לזכות שני צדיקים. אשר יש להם שכר טוב. שאם תבוא פורענות על המשפחה זכות שניהם עומדת ומבטלת אותה. שנאמר (ירמיה ג יד) ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה. שבשביל שנים ממשפחה אותה המשפחה מצלחת. ואם היו שלשה צדיקים צדיק בן צדיק בן צדיק. אינה פוסקת מהם לעולם. שנאמר (קהלת ד יב) והחוט המשולש. אמרו לפני רבי זעירא והלא פלוני צדיק בן צדיק בן צדיק ודור רביעי רשעים. אמר להם לא במהרה ינתק. שאפילו פוסקת חוזרת. כמו שנעשה לפלוני. כמו שנאמר (ישעיה נט כא) לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. כיון שהוא בן תורה ובנו ובן בנו שוב אין תורה פוסקת מהן. שנאמר מעתה ועד עולם. מה הוא (שם) אמר ה'. אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב בדבר זה. דבר אחר טובים השנים. טובים שנים שעוסקין בפרקמטיא מאחד בפני עצמו. ואם היו שלשה הרי יפה. שנאמר והחוט המשולש. דבר אחר טובים השנים. זו מיכל בת שאול ויהונתן שהיו שניהם אוהבים לדוד ומלטו אותו משאול אביהם. כתיב במיכל (שמואל-א יח כח) ומיכל בת שאול אהבתו. וביהונתן כתיב (שם א) ויאהבהו יהונתן (לדוד) כנפשו. מיכל מלטתהו מן הבית ויהונתן מן החוץ. הוי טובים השנים מן האחד. והחוט המשולש. אלו ישראל. שנאמר (שם טז) וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד. הוי למנצח אל תשחת: