שמואל א יח:ז מדרש: מדרש תנחומא, מדרש שכל טוב, מדרש לקח טוב ושמות רבה

יֵשׁ גְּבוּרָה נַעֲשֵׂית טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ, וְרָעָה לִבְעָלֶיהָ. טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֹה גְּבוּרַת דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה (ש״‎א טז, יח). וּכְתִיב בּוֹ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו (ש״‎א יח, ז). וּכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד (ש״‎א יח, טז). רָעָה לִבְעָלֶיהָ, זֹה גְּבוּרַת גָּלְיָת שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף וְאָמַר בְּרוּ לָכֶם אִישׁ (ש״‎א יז, ח). לַסּוֹף, וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ (ש״‎א יז, נא), שֶׁמֵּת בְּאֶבֶן הַקָּלַע.

ותען להם מרים. אין עניה אלא אמירה, ודומה לדבר ותענינה הנשים המשחקות (ש"א יח ז), עלו באר ענו לה (במדבר כא יז), ענו לה' בתודה (תהלים קמז ז), וכה"א ואין דובר אליו דבר וגו' (איוב ב יג), אחרי כן פתח איוב את פיהו ויען איוב ויאמר (שם ג א וב):

פס'. על כן יאמרו המושלים. אלו מושלי משלות כמו הנשים העונות במחולות בימי שאול (שמואל א י״ח:ז׳) הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו. כך היו מוציאין משלות וחידות ולשון עניות. בואו חשבון.. היא עיר הממלכה. תכנה ותכונן עיר סיחון. כלומר היו מתפללות עליו ועל ממלכתו: