שמואל א ל:ב מדרש: ויקרא רבה

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָא בָּעֲמָלֵקִים, בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים, אֵלּוּ עֲמָלֵקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל, א): וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג. לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, (שמואל א ל, ה): וּשְׁתֵּי נְשֵׁי דָוִד נִשְׁבּוּ. צָרַי וְאֹיְבַי לִי (שמואל א ל, יז): וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם, מַהוּ לְמָחֳרָתָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי שְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, מִי הָיָה מֵאִיר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּזִיקִים וּבְרָקִים, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה שֶׁל עֲמָלֵקִים, לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה שֶׁל עֲמָלֵקִים, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּסִקְוָוטְרִיס שֶׁהִכְתִּיב משֶׁה לַזְּקֵנִים וְזֹאת לִיהוּדָה.