וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְּשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃
תנחומא בובר
ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי וגו' [לך לשלום] (שם), כל מי שכתוב בו לשלום הולך וחוזר, וכל מי שכתיב בו לך בשלום, הולך ואינו חוזר, באבנר כתיב וישלח דוד את אבנר וילך בשלום (ש"ב ג כא), הלך ולא חזר, אבל יתרו אמר למשה לך לשלום, הלך וחזר, שנאמר ויאמר יתרו למשה לך לשלום.
מדרש תנחומא
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם. אַתָּה מוֹצֵא, כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם, הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר. וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: לֵךְ בְּשָׁלוֹם, הָלַךְ וְלֹא חָזַר. מִנַּיִן? וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם (ש״ב ג, כא). הָלַךְ וְלֹא חָזַר. וְיִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם, הָלַךְ וְחָזַר.