שמואל ב ז:טז מדרש: מדרש שכל טוב, קוהלת רבה ומדרש תהילים

מזה אחד ומזה אחד. זה תומך ידו אחת וזה תומך ידו אחת, מיכן אמרו אין פוחתין משלשה בני אדם שעוברין לפני התיבה ביום תענית ציבור. ויהי. לשון יחיד, ידיו לשון נקבה ולשון רבות, וצריך מדרש להתאימן, אלא כך אמר ויהי משה ידיו פרושות באמונה עד בוא השמש, שכל אותו היום מתענה עד בוא השמש, אבל רבותינו דרשו ויהי ידיו, שכך אמר בידי אחת שלא קבלתי בה מישראל כלום, דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז טו), תזכור ותעשה בה ניסים וגבורות לישראל, ובידי אחת שהוצאת על ידי את ישראל ממצרים, וקרעת להם את הים, ועשית להם ניסים וגבורות, תזכור ותעשה בה ניסים וגבורות לישראל, בשעה הזאת, אמונה שוות כאחת עומדות ומתאמנות כל יד ויד נכונה לעמוד, ודומה לדבר מימיו נאמנים (ישעי' לג טז), נאמן ביתך וממלכתך (ש"ב ז טז), כל דבר שהוא קיים קוראו נאמן:

יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם וגו', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, וּמִפְּנֵי מָה נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, אֶלָּא וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נֶאֱמַר (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וְכָל כָּךְ לָמָּה, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. וּמִפְּנֵי מָה כְּתִיב (עמוס ט, ו): הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְאֶחָד בְּדוֹר הַפְלָגָה, אֶלָּא וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּתִיב (דברים יג, א): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ, אֲבָל הַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין עָלָיו וְאֵין גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבָּמָה נִתֶּרֶת אֶלָּא עַל יְדֵי נָבִיא וְאֵלִיָּהוּ עוֹמֵד וּמַקְרִיב בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי דִּבְרוֹיְירָא אָמַר לֵיהּ (מלכים א יח, לו): וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּתִיב (שמואל ב, ו, טו): וְנֶאֱמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ, אֵימָתַי (תהלים קלב, יב): אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וגו', וְאִם לָאו (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו'. אָמַר רַבִּי יוּדָן, גְּדוֹלָה הִיא הַיִּרְאָה שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַיִּרְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה גְּדוֹלָה הִיא הַיִּרְאָה שֶׁשְּׁנֵי סְפָרִים שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה לֹא חֲתָמָן אֶלָּא בְּיִרְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי (משלי לא, ל): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. וּבְסִיפְרָא הָדֵין כְּתִיב: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה עָלֵיל מִן [המתגרה] [חמת גדר], פָּגַע בֵּיהּ רַבִּי יוֹנָתָן אֲמַר לֵיהּ הֵיךְ מָרִי אָמַר אִילֵין קְרָיָא וּמְסַר לֵיהּ וְאִילֵין קְרָיָא מִקְּרְתָה. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ עֶלְיוֹנִים, וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ תַּחְתּוֹנִים. עָמַד משֶׁה וְעָשָׂה עֶלְיוֹנִים תַּחְתּוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עֶלְיוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְעַל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁלֹא יֹאכְלוּ וְשֶׁא יִשְׁתּוּ, עָמַד אַבְרָהָם וְעָשָׂה עֶלְיוֹנִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, ח): וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, וְכִי אוֹכְלִין הָיוּ, אָמַר רַבִּי נָתָן נִרְאִין כְּאוֹכְלִין הָיוּ, הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק. עָמַד משֶׁה וְעָשָׂה תַּחְתּוֹנִים שֶׁאֵין אוֹכְלִים וְאֵין שׁוֹתִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה. כָּךְ גָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם שֶׁיְהֵא יָם, וְעַל הַיַּבָּשָׁה שֶׁתְּהֵא יַּבָּשָׁה, עָמַד משֶׁה וְעָשָׂה יָם יַבָּשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, טז): וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. עָמַד אֱלִישָׁע תַּלְמִיד תַּלְמִידוֹ וְעָשָׂה יַבָּשָׁה יָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ג, טז): עָשׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים וגו'. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מְקַלְסִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, עָמַד משֶׁה וְשִׁתְּקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וגו'. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְעַל הַיָּרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיג, ג): מִמִּזְרַח, שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה', מְהַלֵּל כְּתִיב, עָמַד יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ וְשִׁתְּקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יב): שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַיִץ שֶׁיִּהְיֶה קַיִץ וְעַל הַחֹרֶף שֶׁיִּהְיֶה חֹרֶף, עָמַד שְׁמוּאֵל וְעָשָׂה קַיִץ חֹרֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז): הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם וגו'. עָמַד אֵלִיָּהוּ וְעָשָׂה הַחֹרֶף קַיִץ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיּוֹם שֶׁיְהֵא יוֹם וְעַל הַלַּיְלָה שֶׁיְהֵא לַיְלָה, עָמַד יַעֲקֹב אָבִינוּ וְעָשָׂה הַיּוֹם לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יא): וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַדַּאי כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ. רַבָּנָן אָמְרִין הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה בְּלֹא עוֹנָתוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּצִנְעָה. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לְקִצִּים וְהָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה בִּשְׁבִילוֹ, אָמַר כַּבּוּ הַפְּנָסִין וְהַנֵּרוֹת כְּדֵי שֶׁאֲדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה. כָּךְ הִצְנִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹא בְּעוֹנָתוֹ וְדִבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה. עָמְדוּ דְבוֹרָה וּבָרָק וְעָשׂוּ לַיְלָה יוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, א): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא וגו', רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. בּוֹ בַיּוֹם בָּאוּ, בּוֹ בַיּוֹם שָׁלְחָה אַחֲרָיו וְשָׁלַח הוּא, בּוֹ בַיּוֹם עָשׂוּ מִלְחָמָה, בּוֹ בַיּוֹם נֶהֱרַג סִיסְרָא, בּוֹ בַיּוֹם חִלְּקוּ בִּזָּה, בּוֹ בַיּוֹם אָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא וגו'.

דבר אחר נכון לבי. אמר דוד אני אכין את לבי שתהא תפלתי כקטורת לפניך שנאמר (תהלים קמא ב) תכון תפלתי קטורת לפניך. אמר לו הקב"ה כוונת תפלתך אף אני אכין כסאך שנאמר (שמואל-ב ז טז) וכסאך יהיה נכון: