וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־[פְּרָֽת׃]
אוצר מדרשים
קריין ולא כתיבן: 'פרת' ד"בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר [פְּרָת]" (ש״ב ח׳ ג'), 'איש' ד"כאשר ישאל איש בדבר האלהים" (שם ט״ז), באים דנבנתה (ירמיה ל״א), לה דפליטה (שם נ׳), אם דהגד הוגד (רות ג׳), אלי דהגורן (שם), אלי דהשעורים (שם) – הלין קריין ולא כתיבן.
אוצר מדרשים
כתיבן ולא קריין: נא דיסלח (מ״ב ה׳), זאת דהמצוה (דברים ו׳), ידרך דהדורך (ירמיהו נ״א:ג׳), חמש דפאת נגב (יחזקאל מ״ח), אם דכי גואל (רות ג׳) – הלין כתיבן ולא קריין (נדרים ל״ז: ל״ח.). ובמסורה שלנו נחשבו עשר מלין דקריין ולא כתיבן: בני (שופטים כ׳ י״ג), פרת (ש״ב ח׳ ג׳), איש (שם ט״ז כ״ג), כן (שם י׳ח כ׳), בניו (מ״ב י"ט ל״ז), באים (ירמיה ל״א ל״ז), לה (שם נ׳ כ"ט), צבאות (שם ל״ז ל״ב), אלי (רות ג׳ ח׳), אלי (שם ג׳ י״ז).
עין יעקב
יח: דף לז ע"ב: [אמר רב איקא בר אבין א"ר חננאל] אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. בספר תורת האלהים זה מקרא. מפורש זה תרגום. ושום שכל אלו הפסוקים. ויבינו במקרא אלו פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורת. אמר ר' יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני. מקרא סופרים ארץ ארץ שמים מצרים. עיטור סופרים (בראשית יח) אחר תעבורו (שם כד) אחר (תלכו) [תלך] (במדבר לא) אחר תאסף (תהלים מח) קדמו שרים אחר נוגנים (שם לו) צדקתך בהררי אל משפטיך תהום רבה. קריין ולא כתיבן. (ש"ב ח) פרת דבלכתו. (שם טז) איש דכאשר ישאל. (ירמיה לא) באים דונבנתה (שם ג) לה דפליטה. (רות ב) את דהגד הוגד. (רות ג) אלי דהגורן. (שם) אלי דהשעורים הלין קריין ולא כתיבן. כתיבן ולא קריין (מלכים ב ה׳:ח׳) נא דיסלח. [דף לח ע"א] (דברים ו) זאת דהמצוה). (ירמיה נא) ידרוך דהדורך. (יחזקאל מח) חמש דפאת נגב. (רות ג) אם דכי גואל הלין כתיבן ולא קריין. אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקי ליהלהאי קרא לתלת פסוקי (שמות י״ט:ט׳) ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן: