וַיָּבֹא֙ הַמַּגִּ֔יד אֶל־דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הָיָ֛ה לֶב־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃
מדרש תהילים
למנצח משכיל לדוד. בבוא דואג האדומי. זה שאמר הכתוב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבי יהושע בן לוי אמר בפוסקי צדקה הכתוב מדבר. אל תתן את פיך בצביון שאתה נותן ואין אתה נותן. (שם) אל תאמר לפני המלאך. זה שליח צבור שהוא בא ואומר לו תן מה שפסקת. ואתה אומר שגגה היתה ולא הייתי יודע מה דברתי. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת ליתן ואין אתה נותן. (שם) וחבל את מעשה ידיך. מצוות שהיו בידך אתה מאבדם. דבר אחר אל תתן את פיך. אמר רבי לוי בחנפין הכתוב מדבר. למה יקצוף. על אותו הקול שאתה מחניף בפיך. וחבל את מעשה ידיך. מעט משא ומתן שיש בידך אתה מכניס בהן ערבוביא. דבר אחר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. רבנן אמרי במרים הכתוב מדבר. בשעה שדברה במשה שלקתה בבשרה. שנאמר (במדבר יב א) ותדבר מרים ואהרן במשה. ומה היה לה (שם י) והנה מרים מצורעת כשלג. אל תאמר לפני המלאך. זה משה. שנאמר (שם כ טז) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. וכי מלאך היה. אלא זה משה. למה יקצוף. על אותו הקול שהוציאה בפיה על משה הצדיק. וחבל את מעשה ידיך. אלו התופים. שנאמר (שמות טו כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. דבר אחר מדבר בלשון הרע. שהם מחטיאים בפיהם את בשרם ממה שהם מוציאים בפיהם לוקים בצרעת. אל תאמר לפני המלאך. זה הכהן. שנאמר (מלאכי ב ז) כי מלאך ה' צבאות הוא. שהמצורע בא אצלו. שנאמר (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. המוציא שם רע. ואומר (שם) והובא אל הכהן. למה יקצוף האלקים. על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חבירך. וחבל מעשה ידיך. מעט תורה שיש בידיך אתה מאבדה. ומי היה זה דואג שאמר לשון הרע על דוד ונצטרע. שנאמר גם אל יתצך לנצח ושרשך מארץ חיים סלה. ומהו יתצך שנצטרע. כענין שנאמר (שם מה) ונתץ את הבית. ומי גרם לו על ידי שאמר לשון הרע על דוד. שנאמר בבוא דואג האדומי ויגד לשאול וגו':