שמואל ב טו:ל מדרש: במדבר רבה, מדרש שמואל, אוצר מדרשים ומדרש לקח טוב

דָּבָר אַחֵר, הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִקְרִיבוֹ, וְאַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁקֵּרְבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרוֹ, וְאֵיזֶה זֶה שֶׁבְּחָרוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ. יַעֲקֹב, בְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, ח): יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. משֶׁה בְּחָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, אֲבָָל לֹא קֵרְבוֹ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁבְּחָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא קֵרְבָם, בֹּא וּרְאֵה יִתְרוֹ קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא בְּחָרוֹ, רָחָב הַזּוֹנָה קֵרְבָהּ אֲבָל לֹא בְּחָרָהּ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁקֵּרְבָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרָן. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לֵיהּ אֱלָהֲכוֹן מַאן הוּא בָּעֵי מְקָרֵב, הֵבִיא לְפָנֶיהָ כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְהָיְתָה בּוֹרֶרֶת יָפָה וּבוֹרֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. אָמַר לָהּ אַתְּ יָדַעְתְּ לִבְרֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִבְרֹר, מַאן דְּהוּא חָמֵי עוֹבָדוֹי טָבִין הוּא בָּחַר בֵּיהּ וּמְקָרֵב לֵיהּ. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לֹא כָּל הַקָּרוֹב קָרוֹב וְלֹא כָּל הָרָחוֹק רָחוֹק, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְנִתְקָרֵב, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְלֹא נִתְקָרֵב. אַהֲרֹן נִבְחַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וְנִדְחָה, (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה', וּכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, שָׁאוּל נִבְחַר (שמואל א י, כד): הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', וְנִדְחָה, (שמואל א טו, יא): נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל וגו', וְלֹא נִתְקָרֵב, (שמואל א טז, א): וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד נִבְחַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וְנִדְחָה, (שמואל ב טו, טז יז): וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וגו' וְכָל הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר נִדּוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל עָלָיו נִדּוּיוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, ל): וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְנִתְקָרֵב. אָמַר רַבִּי יוּדָן עִירָא הַיָּאִירִי רַבּוֹ שֶׁל דָּוִד קֵרְבוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים קיט, עט): יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ, יֹדְעוֹ כְּתִיב, עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה רַבּוֹ וְקֵרְבוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשָּׁה הֵם שֶׁנִּבְחֲרוּ, כְּהֻנָּה, לְוִיָה, יִשְׂרָאֵל, מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּהֻנָּה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. לְוִיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ה): כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. יִשְרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו): בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ. יְרוּשָׁלַיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַיִן, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, טז): בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה. אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְאַשְׁרֵי מִי הוּא שֶׁקֵּרְבוֹ, וְאֵיזֶהוּ אַשְׁרֵי בְּכִפְלַיִם מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְקֵרְבוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה אַהֲרֹן וְלֵוִי, אַהֲרֹן מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. לֵוִי, בָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, ז): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה וגו'. (תהלים סה, ה): נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לַבַּיִת, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יח, כא): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו'.

ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן וגו' (שמואל א' ב' כ"ח), אשרי תבחר ותקרב (תהלים ס"ה ה'), טובוי דאתחבר ביה, טובוי דאתחבר ביה ומקריב ליה. מטרונא שאלת לרבי יוסי אמרה ליה (מן) [מאן] אלהכון בעי הוא מקריב, הביא לפניה כלכלה של תאנים, והיתה בוררת יפה יפה ובוררתה ואוכלתה, אמר לה את יודעת לבור, והקדוש ברוך הוא אינו יודע לבור (מן) [מאן] דהוא חמי עובדוי טבין הוא בחר ביה ומקרב ליה, רבי מנחמא בשם ר' שמואל בר רב יצחק לא כל הקרוב קרוב ולא כל הרחוק רחוק, יש נבחר ונדחה ונתקרב, יש נבחר ונדחה ולא נתקרב, אהרן נבחר, ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (שמואל א' ב' כ"ח) ונדחה ובאהרן התאנף ה' (דברים ט' כ') ונתקרב, ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כ"ח א'), שאול נבחר הראיתם אשר בחר בו ה' (שמואל א' י' כ"ד), ונדחה נחמתי כי המלכתי את שאול וגו' (שם ט"ו י"א), ולא נתקרב, ואני מאסתיו ממלך על ישראל וגו' (שם ט"ז א'), דוד נבחר ויבחר בדוד עבדו (תהלים ע"ח ע'), ונדחה ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק (שמואל ב' ט"ו י"ז), רבי יהושע בן לוי אמר נדוהו אף על פי כן קבל עליו נדויו, הדא הוא דכתיב ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי (שמואל ב' ט"ו ל'), ונתקרב אמר רבי יודן עירא היאירי היה רבו [של דוד] וקרבו, הוא שדוד אומר ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך (תהלים קי"ט ע"ט) וידעו כתיב, עירא היאירי שהיה רבו וקרבו.

כ״ו) יָדַעְתִּי ה׳ כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי – כך אמר דוד, כל המשפטים והיסורין שהבאת עלי, והענויים, באמונה הבאת עלי, בצדק עשית, איני קורא תגר, באותה שעה ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך, וכן הוא אומר ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה (שמואל ב ט״ו:ל׳), יכול שקרא תגר או קינה? לא אמר אלא מזמור, שנאמר מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ (תהלים ג' א') לכך נאמר ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך. א״ל, רבוני עניתני, נחמני כשם שעניתני.