וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד־הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה שָׁ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהִנֵּ֤ה לִקְרָאתוֹ֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י קָר֙וּעַ֙ כֻּתָּנְתּ֔וֹ וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
עין יעקב
ס אָמְרוּ לֵיהּ פַּפּוּנָאֵי לְרַב מַתְנָה: מָצָא קֵן בְּראֹשׁוֹ שֶׁל אָדָם מַהוּ? אָמַר [לְהוּ]: (שמואל ב ט״ו:ל״ב) "וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ". מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? (בראשית ו׳:ג׳). "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר". הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? (שם ג) "הֲמִן הָעֵץ". אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? (דברים ל״א:י״ח) "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר". מָרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: (שמות ל׳:כ״ג) "מָר דְּרוֹר". וּמְתַרְגְּמִינָן: מֵירָא דַּכְיָא.
מדרש שכל טוב
ויסע משה. בשלשה מקומות במקרא כתיב ויסע שהיו"ד נפתחת ושלשתן בעל כורחם, ויסע כצאן עמו (תהלים עח נב), ויסע כעץ תקותי (איוב יט י), ודומה להם והמלא תסיעי (מ"ב ד ד), מסיע אבנים (קהלת י ט). תני ר"א אומר על פי הגבורה נסעו, שנא' ויסעו בראשונה על פי ה' (במדבר י יג). ומה ת"ל ויסע משה, אלא מלמד שהסיען משה במקל על כרחן, כיון שראו את מצרים כולם פגרים מתים על הים, אומרים כמדומין אנו שלא נשתייר איש במצרים, עמדו על הים שלשה ימים ושלשה לילות, והיו מלקטין זהב ומרגליות מן שהביאו מצריים עמהם, לאחר כך אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד ד), ואין ראש אלא ע"ז, שנא' ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם (ש"ב טו לב), וחזר מסען לאחוריהם ג' מסעות, שנא' ויסעו (מפי) [מפני] החירות (במדבר לג ח), ויסעו ממרה ויבואו אלימה (שם שם ט), ויסעו מאלים ויחנו על ים סוף (שם שם י):
מדרש תהילים
למנצח בנגינות. האזינה אלקים תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי י ט) הולך בתום ילך בטח. זה דוד. שנאמר (תהלים מא יג) ואני בתומי תמכת בי. ומעקש דרכיו יודע. זה אחיתופל. אין הקב"ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו. שנאמר (משלי כו כו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל והוא היה בעל מחלוקת שלו. והוא יועצו כל העצות. וכן הוא אומר (דברי הימים-א כז לג) ואחיתופל יועץ למלך. כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר (שמואל-ב טו לא) סכל נא את עצת אחיתופל. לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו. והוא שדוד אומר האזינה אלקים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני. למה מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב"ה לא אמרת אתה (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. (שם ג ז) לא אירא מרבבות עם. אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשוב עד כלותם. וכן אמר דוד אין זה מאותן. כיוצא בו הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא. גדול הוא ממני. וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. מהו כערכי כסדרי. שהוא מסדר עלי את ההלכות. אלופי ומיודעי שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה. וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו ברגש. כדתנן התמיד בי"ב הפר בעשרים וארבעה. וארבע פייסות היו שם. ולמה א"ר יוחנן כדי להרגיש את כל העזרה. שנאמר בבית אלקים נהלך ברגש. מיודעי. המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו שכן הוא אומר (שמואל-ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים והנה לקראתו חושי הארכי. כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם לג) ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא. (שם לד) ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני. אמר לפניו רבונו של עולם לך אני קורא. שנאמר אל אלקים אקרא וה' יושיעני: