וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃
תנחומא בובר
ד"א ויצא יעקב, זה אחד מארבעה בני אדם שנתקפצה לו הארץ, ואלו הן, אברהם ואליעזר ויעקב ואבישי, אברהם מנין, כיון שיצא לרדוף את המלכים קפצה הארץ לפניו, שנאמר ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), ואליעזר מנין, כיון שהלך להביא אשה ליצחק, נתקפצה הארץ לפניו, מה כתיב בו, ואבוא היום אל העין (שם כד מב), בו ביום יצא ובו ביום הגיע, ואבישי מנין, כיון שהיה נלחם עם ישבי בנב אחי גלית, מה עשה רדף את דוד ברוח מגינו, באותה שעה נתן הקב"ה פחדו של דוד עליו, ואמר מה קל האיש הזה, היכן דוד וגבורותיו, ומנין שכן כתיב, ויעף דוד (ש"ב כא טו) באותה שעה אמר דוד מי יתן לי אחד מבני אחותי כאן, והיו יואב ואבישי רחוקים ממנו, ונלחמים עם בני עמון ועם ארם, וכיון שהתפלל דוד הקפיץ הקב"ה את הארץ לפני אבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה (ש"ב כאי ז). ויעקב אבינו אף הוא הקפיץ הקב"ה את הארץ לפניו, שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. (בראשית כט א) [וישא יעקב רגליו]. אמרו רבותינו כל בני אדם רגליהם סובלות אותם, אבל יעקב הוא נושא את רגליו, שנאמר וישא יעקב רגליו.
אגדת בראשית
[ג] [ד"א והמלך דוד זקן בא בימים] ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו (מ"א א א). עליו אמר שלמה שבתי וראה תחת השמש וגו' (קהלת ט יא) אתמול. וימהר דוד וירץ המערכה וגו' (ש"א יז מח). ועכשיו יורד ועיף, שנאמר ויעף דוד (ש"ב כא טו). אתמול מלבישין אותו, והוא אמר לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי (ש"א יז לט), ממה שהיה זריז וגופו חם עליו, ועכשיו ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, שנצטנן גופו מפחדו של מלאך, כשהטעה אותו מלאך השטן, ומנה את ישראל, באותה שעה וישלח האלהים מלאך לירושלים להשחיתה וכשהשחית ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א כא טו), מה עשה המלאך אמר יודע אני שהקב"ה נתמלא עליהם חימה, אם הולך אני והורגן קימעה קימעה, עכשיו הוא מכלם בידי אלא הרי אני הורג כאחת מהן הרבה, כדי שיראה וירחם עליהן, כיון שהלך והרג מהן שבעים אלף איש מיד וכהשחית ראה ה' וינחם על הרעה וגו', דברי ר' יהודה, ור' נחמיה אומר מה הוא ראה ה'. וינחם (ה') על הרעה (דה"א שם), אלא הלך לו המלאך וישב לו בהר המוריה, ואמר לפניו רבש"ע כן התנית ברית עם אברהם אביהם. שכבש רחמיו לעשות רצונך בעולם הזה, לא כך אמר לפניך ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כד יד), כשם שהיה לי להשיב לפניך ולומר, אתמול אמרתי לי כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כא יב), ועכשיו אתה אומר קח נא וגו' (שם כב ב), היה לי זכות להשיב לפניך ולא אמרתי כלום, אלא עשיתי עצמי כאלם ועשיתי רצונך, כך כל זמן שיהיו בני חוטאין לפניך ויש לך זכות על שחטאו לך, שתהא מכבש את חמתך, ולא תפרע מהם, אלא שתהא זוכר עקדתו של יצחק ומרחם עליהם, אמר לו המלאך ולא כך התנית עמו ועכשיו אתה מכלה אותן, שנאמר ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א שם), מה ראה, עקדתו של יצחק ראה, ונתרחם עליהם, לפיכך אמר שלמה נהם ככפיר זעף מלך וגו' (משלי יט יב).