שמואל ב כד:יז מדרש: פרקי דרבי אליעזר וספרי דברים

רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה. בֹּא וּרְאֵה מִדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת לְהַרְבּוֹת אֶת זַרְעָם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וּבָא דָוִד לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דָּוִד, אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לָאָבוֹת לְהַרְבּוֹת אֶת זַרְעָם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְאַתָּה בָּא לְבַטֵּל דְּבָרַי? בִּשְׁבִילְךָ נִתְּנָה הַצֹּאן לְמַאֲכָל. וּבִשְׁלֹשָׁה שָׁעוֹת נָפַל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְּלוּ מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא נָפְלָה מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה בִּלְבַד, שֶׁהָיָה שָׁקוּל בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּבְתוֹרָתוֹ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ. ״אִישׁ״ כָּתוּב כָּאן, וְאֵין כָּתוּב ״אֲנָשִׁים״. וְשָׁמַע דָּוִד וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְנָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'.

כל קדושיו בידיך, אלו פרנסי ישראל שנותנים את נפשם על ישראל במשה הוא אומר (שמות לב לב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחיני נא מספרך אשר כתבת בדוד הוא אומר (דהי"א כא יז) הלא אני אמרתי למנות בעם.