וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
שמות רבה
ויואל משה - רבי יהודה אומר: שנשבע לו, ואין ויואל אלא לשון שבועה, שנאמר (ש"א יד, כד): ויואל שאול את העם. ולמה השביעו? אמר לו: יודע אני שיעקב אביכם, כשנתן לו לבן בנותיו, נטלן והלך לו חוץ מדעתו, שמא אם אתן לך את בתי, אתה עושה לי כך? מיד נשבע לו ונתן לו את צפורה. ורבי נחמיה אמר: קבל עליו ללון עמו, ואין ויואל, אלא לשון לינה, שנאמר (שופטים יט, ו): הואיל נא ולין. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו: קבל עליו לרעות את צאנו, ואין ויואל אלא לשון התחלה, כיון שנשא בתו, התחיל וקיבל עליו לרעות את צאנו. ותלד בן ויקרא את שמו גרשום דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המאורע. ביוסף מהו אומר (בראשית מא, נא-נב): ויקרא שם הבכור מנשה, ואת שם השני קרא אפרים, כדי להזכיר את הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא עמו. אף משה קרא שם בנו גרשום, על הנס שעשה לו ה', שגר היה בארץ נכריה והצליחו הקדוש ברוך הוא משם:
ספרי דברים
(ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר, ר' יהודה אומר אין הואלה אלא התחלה שנאמר (שופטים יט ו) הואל נא ולין וייטב לבך, ואומר (דהי"א יז כז) ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך. וחכמים אומרים אין הואלה אלא שבועה שנאמר (שמות ב כא) ויאל משה לשבת את האיש, ואומר (ש"א יד כד) ויאל שאול את העם לאמר.
מדרש תנאים
בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה ר' יודה אומר אין הואלה אלא שבועה שנ' (שמות ב' כ״א) ויאל משה לשבת את האיש: