וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
אוצר מדרשים
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (שיר השירים ב׳:ג׳) זה משה רבינו ע״ה, בשעה שנגלה לו הקב״ה בחורב אמר לו לך והוציא את עמי בני ישראל ממצרים כי צעקתם באה אלי, וגם זכרתי את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעתי לאברהם עבדי, שנאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית ט״ו:י״ד), אמר משה רבינו ע״ה לפני הקב״ה רבש״ע מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים (שמות ג׳:י״א), א״ל הקב״ה אתה אמרת מי אנכי והשפלת עצמך, חייך אני מכבדך שנאמר ושפל רוח יתמוך כבוד (משלי כ״ט:כ״ג), ואני אתן את כל השרים בידיך, ואני אעלה אותך לשמים ותראה כסא כבודי ואראה לך את כל המלאכים שבשמים. באותה שעה צוה הקב״ה למטטרון שר הפנים ואמר לו לך והביא את משה עבדי לשמים, וקח עמך מלאכים ט״ו אלף מימינו וט״ו אלף משמאלו, בשמחה בשירים בתופים ובמחולות ותאמרו שירה לפני משה עבדי, אמר מט״ט לפני הקב״ה אינו יכול משה לעלות אל המלאכים מפני שיש במלאכים שרי אש והוא בשר ודם. אח"כ צוה הקב״ה למט״ט ואמר לו לך הפוך את בשרו ללפידי אש וכחו ככח גבריאל, בא מט״ט אצל משה, וכשרארו משה מיד נתירא ממנו א״ל מי אתה אמר לו אני חנוך בן ירד אבי אביך, שלחני הקב״ה להעלותך אצל כסא כבודו, אמר משה למט״ט אני בשר ודם ואיני יכול להביט במלאכים, מיד עמד והפך את בשרו ללפידי אש ועיניו לגלגלי מרכבה ונתן לו כח ככח המלאכים ולשונו שלהבת, והעלה את משה לשמים, ועמו המלאכים ט״ו אלף מימינו וט״ו אלף משמאלו ומט״ט ומשה באמצע.
מדרש שכל טוב
ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל. מפני יראתו, ארורים הם הרשעים שבזמן שהקב"ה נותן להם גדולה הן מחרפין ומגדפין, פרעה נתגאה ואמר מי ה', כמו שעשו דור המבול דכתיב ויאמרו לאל סור ממנו (איוב כא יד), ודור הפלגה דכתיב הבה נבנה לנו עיר וגו' (בראשית יא ד). נבוכדנצר אמר (ומאן) [ומן] הוא (אלהיך) [אלה] (דישיזבונך מידי) [די ישיזבנכון מן ידי] (דניאל ג טו). סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות [האלה] אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל (אלהיכם) [ה'] את ירושלים מידי (ישעיה לו כ), חירם אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (שם יד יד), לכך נגזר עליהם כלייה, דכתיב לכן יפלו בנופלים בעת (פקודתם) [פקדתים] כשלו (ירמיה ו טו), אבל צדיקי ישראל כל זמן שמתגדלין ענוה מתוספת להם, אברהם אמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), משה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה (שמות ג יא), דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם (תהלים כב ז), לכך הקב"ה משרה שכינתו עליהם, שנאמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים וגו' (ישעי' נז טו):
שמות רבה
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי - אמר רבי יהושע בן לוי: משל למלך, שהשיא את בתו ופסק ליתן לה מדינה ושפחה אחת מטרונית, ונתן לה שפחה כושית. אמר לו חתנו: לא שפחה מטרונית פסקת ליתן לי?! כך, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים! כשירד יעקב למצרים, לא כך אמרת לו (שם מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה, ועכשיו אתה אומר לי: לכה ואשלחך אל פרעה, לא אנכי הוא שאמרת לו: ואנכי אעלך גם עלה?! דבר אחר: מי אנכי רבי נהוראי אומר: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: אתה אומר לי: לך והוצא את ישראל! היכן אני משכים בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצנה? מנין לי לספק במאכל ובמשתה? כמה חיות יש בהן? כמה מעוברות יש בהן? כמה תינוקות יש בהן? כמה מיני מזונות התקנת להם להחיות שבהן? כמה מיני רכוכין התקנת למעוברות? כמה קליות ואגוזין התקנת לתינוקות? והיכן פירושו של דבר זה? בשיר השירים, שנאמר (שיר א, ז): הגידה לי שאהבה נפשי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: מן חררה, שהיא יוצאת עמהן ממצרים, מספיק להן שלשים יום. אתה יודע, איך אני עתיד להנהיגם. דבר אחר: מי אנכי אמר לפניו: רבונו של עולם! היאך אני יכול ליכנס למקום לסטים, ולמקום הורגי נפשות. הוי מי אנכי כי אלך אל פרעה וגו'. וכי אוציא את בני ישראל מה זכות יש בידם, שאוכל להוציאם?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: כי אהיה עמך אין אומר אהיה עמך, אלא למי שהוא מתיירא. וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, ובדבר הזה תהיה ניכר שאתה שלוחי, לפי שאהיה עמך, וכל מה שתרצה אעשה אני. בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלהים על ההר הזה, מה שאמרת, באיזה זכות אוציאם ממצרים? הוי יודע, שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה, הם יוצאים משם. דבר אחר: האלהים מהו שאמר לו: כי אנכי שלחתיך. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: סימן לגאולה הראשונה, שבאנכי ירדו ישראל למצרים, שנאמר (בראשית מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה. ובאנכי אני מעלה אתכם. וסימן לגאולה האחרונה, שבאנכי הם מתרפאין והן עתידים להגאל, שנאמר (מלאכי ג, כג): הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא: