שמות ג:כא מדרש: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, שמות רבה, רות רבה (לרנר) ורות רבה

והיה כי תלכון לא תלכו ריקם זו מצות לא תעשה: ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה, זו מצות עשה: כלי כסף וכלי זהב ושמלות. האחרון האחרון חביב: הראוי לשאול כלי כסף שואל: כלי זהב שואל: בגדים שואל: אמר ר' עקיבה שלוש מתנות טובות נתן הקב״ה לישראל וכשחטאו ניטלו מהם וחזרו למקומן: תורה דכת' (שמות כ"ד י"ב) ואתנה לך את לוחות האבן: ואומר (כ' כ"ב) כי מן השמים דברתי עמכם: וכשאדם למד פרק ושכחו לשמים הוא עולה שנ' (משלי כ"ג ה') התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים: ותחלת ישראל דכת' (יהושע כ"ד ג') ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר: וכשחטאו ויגלם מעבר לנהר כוש (ע' צפניה ג' י'): ובזת מצרים וכשחטאו עלה שישק מלך מצרים ולקח את אוצרות בית ה' (מ"א י"ד כ"ה):

ונתתי את חן העם - מה שאמרתי לאברהם (שם שם, שם): ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אני עתיד לעשות אתכם לחן בעיני מצרים, כדי שישאילום וילכו מלאים, בכדי שלא יהא פתחון פה לאברהם אבינו לומר (שם שם, יג): ועבדום וענו אותם, קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, לא קיים בהם. ושאלה אשה משכנתה וגו', מלמד שהשמלות חביב עליהם ביותר, שבזמן שאדם יוצא לדרך אם אין לו שמלה, הוא מכסיף. ונצלתם את מצרים, עתידים לעשות מצרים כמצולה, שאין בה דגה:

ותאמר שש השעורים האלה נתן לי (רות ג: יז) א"ר אלכסנדרי, בכל מקום שנכנסו ישראל [לא] יצאו ריקנין. בביזת הים, לא יצאו ריקנים. בביזת סיחון ועוג, לא יצאו ריקנים. בביזת שלשים ואחד מלך, לא יצאו ריקנים. נאמ' ריקם במצרים, והיה כי תלכון לא תלכו ריקם (שמות ג: כא). נאמר ריקם בעבד עברי, וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (דברים טו: יג). נאמר ריקם בעולי רגלים, לא יראו פני ריקם (שמות כג: טו; שם לד: כ). ונאמר ריקם בצדיקייא אילין, כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך. ולא כריקם שנאמ' ביוצאי מצרים, ולא כריקם שנא' בעבד עברי, ולא כריקם שנא' בעולי רגלים, ולא כריקם שנא' בצדיקייא, אלא כההיא דתנינן, הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף.