שמות ה:ג מדרש: מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא, תנחומא בובר ושמות רבה

וישובו. לפי שכבר הלכו דרך המדבר ים סוף שלשה ימים ועברו את פי החירות, לפיכך נאמר וישובו, דתניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר בו שחטו את פסחיהן, ולערב לקו הבכורות, ובחמשה עשר יצאו, ואותו היום יום חמישי היה, והלכו כל אותו היום וערב שבת ובשבת הרי ג' ימים לנסיעתם, וליום הרביעי שהוא אחד בשבת התחילו ישראל מתקנין את כליהם, ומציעין את בהמתם לצאת, אמרו להם האקטורין דהיינו פרידות זמריא הגיעה פדות וזמרה שלכם לחזור למצרים, שכך אמרתם [נלכה נא] דרך שלשת ימים (נלך) במדבר (שמות ה ג), אמרו להן ישראל וכי ברשות יצאנו, והלא הוציאנו בוראינו ביד רמה לעיני כל מצרים, אמרו להם האוקטורין רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו אליהם ישראל הכו מהם, ופצעו מהם, הלכו והגידו לפרעה, אמד להם משה חיזרו לאחוריכם, כיון שתקעה קרן לחזור, התחילו מחוסרי אמנה שבישראל מתלשין בשערן ומקרעין כסותם, עד שאמר להם משה מפי הגבורה נאמר לי שאתם בן חורין, לכך נאמר וישובו:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה. עָשָׂה אוֹתָן שָׁוִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶת יָמִים. פֶּן יִפְגָּעֲךָ בַּדֶּבֶר אוֹ בַּחֶרֶב לֹא אָמַר, אֶלָּא פֶּן יִפְגָּעֵנוּ (שמות ה, ג), שֶׁנָּהַג בּוֹ כָּבוֹד.

אלהי העברים. (שם ה ג), אמרו משה ואהרן בשביל ששנינו את הלשון הקשה עלינו, חזרו ואמרו אלי העברים. ר"ש בן יוחי אומר התחיל לחרק בשיניו כנגדם ואמר נרפים אתם נרפים וגו' (שם שם יז).