שמות ז:טז מדרש: ספרי זוטא, תנחומא בובר, מדרש תנחומא ושמות רבה

ויהי העם, אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון וכן הוא אומר ויהי האיש ההוא גדול (איוב א ג). ויהי אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה למעשה הטוב וכן הוא אומר (שמואל א' א א) ויהי איש אחד מן הרמתיים [צופים אין ויהי אלא דבר שלא היה תחלה אף כאן דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון]. ויהי העם אין העם אלא רשעים שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא) אבל כשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים שנא' שלח את עמי ויעבדני (שמות ז טז). כמתאוננים אין מתאוננים אלא כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום שכן הוא אומר ביורם בן אחאב כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (מלכים י ב' ה ז) וכן הוא אומר בשמשון כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופטים יד ד). ר' אליעזר בן יעקב אומר אין מתאוננים אלא מתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים (משלי כו כב) אבל סכין ירדה משמים ובקעה את כריסן שנא' והם ירדו חדרי בטן. ר' שמעון אומר אין כמתאוננים אלא כמאנינים שנא' לא אכלתי באני ממנו (דברים כו יד). כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנא' כי תעשו את הרע בעיני י״י להכעיסו במעשה ידכם (דברים לא כט):

ד"א כי העושק יהולל וגו'. עסקים שעסק שלמה בדברים שלא היה צורך בהן, הטעו אותו, שנאמר ויהי לעת זקנת שלמה [נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים] (מ"א יא ד), אמר ר' חייא בר אבא נוח לו אילו היה גורף ביבין ולא נכתב עליו הפסוק הה, ומה הן דברים, דברי אגור בן יקה המשא [נאם הגבר לאיתיאל, לאיתיאל ואוכל] (משלי ל א), למה נקרא שמו אגור, שאגר את התורה, בין שהבינה, יקא שהקיאה, מהו לאיתיאל, שכתב הקב"ה בתורתו לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), בשביל שלא יסור (את) לבבו, אמר שלמה אני ארבה ואיני מתיירא שלבו סר. אמר ר' יהושע בן לוי עלה יו"ד ונשתטחה לפני הקב"ה, אמרה לפני רבונו של עולם הכתבתה בתורתך אות אחת לבטלה, תני ר' שמעון בן יוחי עלה ספר משנה תורה לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עלם הרי שלמה ביקש לעקור יו"ד ממני שכתבת בי (לא ירבה לו נשים), לא ירבה לו סוסים, [לא ירבה לו נשים], וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (שם שם יז יז), ריבה סוסים מנין, שנאמר ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוות סוסים (מ"א ה ו), ריבה לו נשים מניין, שנאמר ויהי לו נשים שרות שבע מאות וגו' (שם יא ג), ריבה לו כסף וזהב, שנאמר ויתן המלך את הכסף וגו' (שם י כז), א"ל הקב"ה חייך שלמה בטיל ומאה כיוצא בו, ואות אחת אינו בטל, ומי גרם לשלמה לבא לידי כך, עיסוק שעסק בדברים שאין בהן צורך, הוי כי העושק יהולל חכם. ולא תאמר שלמה בלבד אלא אפילו משה בשעה שהלך אצל פרעה, מה כתיב ואחר באו משה ואהרן וגו' (שמות ה א). אמר ר' חייא בר' אבא יום פרוסביסרא של פרעה היה, והיו כל המלכם באין ומעטרין אותו, שהיה קוזמוקטור של עולם (פי' חוזק), והיו משה ואהרן עומדין על פתח פלטון, נכנסו אצל פרעה, אמרו לו שני זקנים עומדים על פתח פלטין שלך, אמר להם ויש בידם עטרות, אמרו לו לאו, אמר להם באחרונה יסעו, נכנסו אצל פרעה, אמר להם מה אתם מבקשים, אמרו לו ה' אלהי העברים שלחנו אליך, ואמר לנו שנאמר לך, שלח (עמי ויחוגו לי) [את עמי ויעבדוני] במדבר (שמות ז טז), אמר להם מי ה' אשר אשמע בקולו (שם ה ב), ולא היה יודע לשלוח לי עטרה משלו, אלא בדברים בא אלי, ומי ה' אשר אשמע בקולו.

וְאַל תֹּאמַר שְׁלֹמֹה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֵסֶק שֶׁנִּתְעַסֵּק טִלְטֵל אוֹתוֹ. אֵימָתַי? כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה מַה כְּתִיב שָׁם? וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: יוֹם פְּרוּזְבֻּטְיָא שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וְהָיוּ כָּל הַמְּלָכִים בָּאִין וּמְעַטְּרִין אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קוֹזְמוֹקְרָטוֹר עַל כָּל הַמְּלָכִים. מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ, הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל פֶּתַח פַּלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה. נִכְנְסוּ מְשָׁרְתָיו אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִין בַּפֶּתַח. אָמַר לָהֶן: יֵשׁ בְּיָדָם עֲטָרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: בָּאַחֲרוֹנָה יִכָּנְסוּ. נִמְצְאוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי פַּרְעֹה. אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין? אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. אָמַר לָהֶם: מִי ה' אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִשְׁלֹחַ לִי עֲטָרָה, אֶלָּא בִּדְבָרִים אַתֶּם בָּאִים, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגוֹ'.