שמות ז:יח מדרש: מדרש שכל טוב וספרא

את כל התלאה. לשון טורח וליאות, ודומה לו ותלה ארץ מצרים (בראשית מז יג), ונלאו מצרים (שמות ז יח), מסלסלי התורה גבורי כח יכולין לומר כי ל' לבדה היא יסוד התיבה, אפם כי חלוקין חכמי ישראל על מלת ותלה, כי מפרשים מקצת חכמים כי ל' ה' יסוד התיבה בלבד, והיא לשון שגעון, ודומה לה כמתלהלה היורה (חצים) [זיקים] (משלי כו יח), שהרי ותלה אין א' בתיבה, ואם תאמר ותלה ת' ל' הן יסוד התיבה, יש להשיב כי ברוב התיבות שהן בלשון הזה ל' א' הן יסוד התיבה ואין שם תי"ו, כגון ונלאו מצרים (שמות ז יח), נלאיתי נשוא (ישעיה א יד), וכל דומיהם, ואני אומר כל שהוא פועל הרי התיבה מיוסדת בתי"ו למ"ד אל"ף, כגון התלאה אשר מצאתם (פסוק ט), אל ימעט לפניך את כל התלאה (נחמיה ט לב), וכל שהוא מפעל הרי התיבה מיוסדת בלמ"ד אל"ף לבד, כגון ונלאו, וילאו, נלאיתי, נלאה:

[ט] "ונרצה לו לכפר" – במכפר. איזהו מכפר? זה הדם שנאמר "כי הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא יז, יא). אין לי אלא דם הטהור; דם הטמא מנין? כשהוא אומר "ונשא אהרן את עון הקדשים" (שמות כח, לח) איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול – כבר נאמר (ויקרא ז, יח) 'פיגול הוא לא יחשב'; אם עון נותר – כבר נאמר (ויקרא יט, ו-ז ) "לא ירצה"; ואיזה עון הוא נושא? עון טומאה שהותר מכללה לציבור.

ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב. עיקר מלת ותלה לשון ליאות ויגיעה, ודומה לו (וילאו) [ונלאו] מצרים (שמות ז יח), התלאה (שם יח ח) נלאתי כלכל (ירמיה כ ט), ויסוד המלה למ"ד לבדה והמסלסל ימצא כמו כן, מלמד שהיו בני מצרים ובני כנען נלאין ומתיגעין לסבול הרעב ב' או ג' ימים, ואח"כ מבקשין לחם מיוסף אלו דברי רבותי. ואני אומר ותלה לשון שגעון, ודומה לו כמתלהלה (משלי כו יח), ומלת מתלהלה הוא מן התיבות הנכפלות, כמו אדמדם, אכלכל, ועיקר מלת ותלה לה בלבד והן יסוד התיבה ולפיכך הה' קמוצה, אלא אם אתה מדבירו על אופן תלאה, הי' לו לומר ותתלה להיות ת' אחת מן היסוד, והאחת למשרת, כמו ותתם (פסוק יח), ותתש בחמה, (יחזקאל יט יב) ועוד שלא תמצא מלה במקרה שהוא לשון נקוב משני צדדי', לפיכך אי אתה יכול להרפות את הה' ולעשותה למשרת, וכך אמר הפסוק ותשתגע ארץ מצרים מפני הרעב, וכן הוא אומר כמתלהלה היורה [זקים] חצים [וגו'] (ויאמר) [ואמר] הלא משחק אני (משלי כו יח יט):