וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
מדרש שכל טוב
דרש ר' תנחומא כטקסיס מלכים בא דבר הקודש על מצרים, דרך מלכים בתחלה שולח וקורא לעיר מורדת לשלום, והקב"ה שלח ואמר שלח את בני ויעבדוני (שמות ד נג), דרך המלך אם אינה משלמת (שובר) [סוכר] להם אמת המים, והקב"ה הפך מימיהם לדם. דרך מלכים מביא עליהם קולנין, והקב"ה הביא עליהם צפרדעים שמקרקרין במעיהם. דרך מלכים יורה בהם חיצים ולולביות, והקב"ה הפך עפרם לכנים, שהיו בגופם לחיצים. דרך מלכים מביא עליהם ברבריים והורגין אותם, והקב"ה שלח עליהם ערוב שמשכלין אותם. דרך מלכים מביא עליהם דורמסיות, והקב"ה הסגיר לדבר בעירם ומקניהם לרשפים (תהלים עח מח). דרך מלכים מרבה עליהם אוכלוסין, והקב"ה הביא עליהן שמונה מאות מיני ארבה. דרך מלכים הורג גדולים שבהם ויתר העם מוליך שולל, והקב"ה שלח חשך שיחשיך להם ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים (שמות י כג). דרך מלכים תופשם ומחביאם בבאי כלאים והקב"ה הרג בכוריהם ויתרם טבעו בים. וכשם שדן את מצרים, כך עתיד לדון את אדום, במצרים כתיב ויהי הדם בכל ארץ מצרים (שמות ז כא), ובפרענות אדום ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן (יואל ג ג), וכתיב השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא (יואל ג ד), במצרים קולנין אלו הצפרדעים, ובאדום כתיב קול שאון מעיר (ישעי' סו ו), במצרים כתיב כל עפר הארץ היה כינים (שמות ח יג), ובאדום כתיב והפכתי נחליה לזפת ועפרה לגפרית (ישעי' לד ט). במצרים כתיב דבר כבד מאד (שמות ט ג), ובאדום כתיב ונשפטתי אותו בדבר ובדם (יחזקאל לח כב). במצרים כתיב ויהי שחין אבעבועות (שמות ט י), ובאדום כתיב המק בשרו ועיניו תמקנה בחוריהן (זכרי' יד יב). במצרים כתיב ויעל הארבה (שמות י יד), ובאדום כתיב אמור לצפור כל כנף ולכל חיות השדה הקבצו ובאו האספו [מסביב] על זבחי אשר אני זובח לכם [זבח גדול] על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם (יחזקאל לט יז). ובכלל צפור כל כנף יש כל מיני ארבה. במצרים כתיב ויהי חשך אפלה (שמות י כב), ובאדום כתיב ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (ישעי' לד יא), וכתיב השמש יהפך לחשך (יואל ג ד), וכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל וגו' (ישעי' ס ב), במצרים כתיב וה' הכה כל בכור (שמות יב כט) ובאדום כתיב (והורדתי ראמים לטבח וגו') [וירדו ראמים עמם] (ישעי' לד ז), וכתיב נסיכי צפון כולם (יחזקאל לב ל), במצרים כתיב ובאלהיהם עשה ה' שפטים (במדבר לג ד), ובאדום כתיב יפקוד ה' על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה (ישעי' כד כא). במצרים כתיב כי ה' נלחם להם (שמות יד כה), ובאדום כתיב מלחמה לה' בעמלק (שם יז טז), הן אלה קצת דרכי פורענתם ורעם גבורות החזיונות ובטחתם של ישראל הלא הם כתובים על ידי כל נביא וכל חוזה, וכה"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז טו), יראו עיני וישמח לבי:
שמות רבה
ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה', והדגה אשר ביאור מתה - אמר רבי אבין הלוי ברבי: ממכת דם העשירו ישראל. כיצד? המצרי וישראל בבית אחד, והגיגית מלאה מים, ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה, מוציאה מליאה דם, וישראל שותה מים מתוך הגיגית. והמצרי אומר לו: תן לי בידך מעט מים, ונותן לו ונעשו דם. ואומר לו: נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים, והמצרי דם. וכשהיה לוקח מישראל בדמים, היה שותה מים, מכאן העשירו ישראל: ויעשו כן חרטומי מצרים, מלמד שהיו סבורין, שהיו מעשה כשפים. בלטיהם אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא: בלטיהם, אלו מעשה שדים, (שמות ז, יא): בלהטיהם, אלו מעשה כשפים. וכן הוא אומר (בראשית ג, כד): את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, לפי שמעשה כשפים, על ידי מלאכי חבלה נעשים. ויפן פרעה, לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים. ויחפרו כל מצרים סביבות היאור רבי יהודה אומר: שביאור לקו. ורבי נחמיה אמר: מלמעלה ומלמטה לקה, וכל מצרים לקו מימיה בדם. אמר לו רבי יהודה: ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר? אמר לו: לפי שהיו המצריים אומרים: כל המים, שהיו רואין משה ואהרן, נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות, ממה שאין עיניהן רואין. אמר רבי ברכיה: מאי דכתיב (שמות ז, כ): ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו' משל לעבד, שהיה לוקה לפני רבו, מה שהיה לוקה על מעיו, היה הופך על עצמו ולוקה על גופו. כך היה היאור מהפך עצמו, כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל, שכולו נהפך לדם. אמר רבי יוסי בר אבין: כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא, כעין הפרט. (שם שם, יט): ועל מימי מצרים, הרי זה כלל. (שם שם, שם): על נהרותם ועל יאוריהם ועל אגמיהם, פרט (שם שם, שם): ועל כל מקוה מימיהם, הרי כלל אחר. מה אתה מרבה, כל הדומין להן. מהו (שם שם, שם): ובעצים ובאבנים? רבותינו ז"ל אומרים: אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם, שנאמר (ירמיה ב, כז): אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר: ובעצים ובאבנים, שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד, או בכלי עץ, או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם. ויש אומרים: אף בימסאות ובתי כסאות שלהם, לקו בדם, וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה, או על גבי האבן, או על גבי סלע, היו מפסידין את בגדיהם בדם, וכן הוא אומר: (שמות שם, כא): ויהי הדם בכל ארץ מצרים:
מדרש שכל טוב
ויהי בצאת נפשה כי מתה, הפסוק נדרש מוקדם ומאוחר, כלומר ויהי כי מתה כשהגיעה למות, ודומה לו והדגה אשר ביאור מתה (שמות ז כא), לשון פועל, דתרווייהו טעמם לעיל במ', אבל כל שהטעם לרע בת', היינו שכבר מתה, והיינו מפעל: