שמות ז:כז מדרש: מדרש תנחומא ושמות רבה

רְאֵה אָנֹכִי וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וְגוֹ', אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ, יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים, וְאִם לֹא יִשְׁמְעוּ, בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ (איוב לו, י-יב). וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא צָרָה לָאָדָם עַד שֶׁהוּא גּוֹלֶה לְאָזְנוֹ וּמַתְרֶה בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ. אִם חָזַר בּוֹ, הֲרֵי יָפֶה. אִם לָאו, מֵבִיא עָלָיו רָעוֹת. וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר. מִמִּי אַתְּ לָמֵד. מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא עָלָיו מַכָּה, הָיָה שׁוֹלֵחַ וּמַתְרֶה בּוֹ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלְךָ (שמות י, ד). וְכֵן הִנְנִי נוֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בִּצְפַרְדְּעִים (שם ז, כז). מַתְרֶה בּוֹ לַמּוּסָר, לְמוּסָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וַיֹּאמֶר כִּי יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן (איוב לו, י), מֵעַוֵּל בְּנֵי אָדָם וּמִלְּעַוֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב, בַּטּוֹב הֵם מַשְׁלִימִין שְׁנוֹתֵיהֶם.

ואמרת אליו ה' אלהי העברים וגו'- כה אמר ה' בזאת תדע, הדא הוא דכתיב (איוב לו, כב): הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה בנוהג שבעולם, בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו, פתאום מביא עליו, עד שלא ירגיש בו, והקדוש ברוך הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה, כדי שישוב בו, הדא הוא דכתיב: בזאת תדע כי אני ה'. (שמות ז, כז): הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים. (שם ט, יט): שלח העז. על המים אשר ביאור ונהפכו לדם למה לקו המים תחלה? בדם, מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור, אמר הקדוש ברוך הוא: אכה אלוה תחלה, ואחר כך עמו. משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא. וכן הוא אומר (ישעיה כד, כא): יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך וגו', והדגה אשר ביאור תמות:

מהו הנה אנכי נוגף? אמר הקדוש ברוך הוא: הריני דוחק עליך את המכות, כמה דכתיב (שמות כא, לה): וכי יגוף שור את איש. רבי יהושע בן לוי אמר: כל מכה ומכה, שהיתה באה על המצריים במצרים, היה הדבר ממשמש ובאה עמה, שנאמר: הנה אנכי נוגף. הנה, זה הדבר, כמה דאת אמר (שם ט, ג): הנה יד ה' הויה במקנך. את כל גבולך בצפרדעים רבותינו זכרונם לברכה אמרו: המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים, גרם להם שיעשו שלום ביניהם. כיצד? היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים. המצריים אומרים: עד כאן תחומנו! והכושים אומרים: עד כאן תחומנו! כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו, הדבר ידוע שאין השדה שלו, שנאמר: את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. ועלו ובאו בביתך אמר רבי יהודה בר שלום: המעולות שבהם, יהיו בביתך. בנוהג של עולם, מלך בשר ודם נכנס במדינה, כל אחד נותנין לו מדור לפי כבודו, אבל המלך לתוך הפלטרין שלו, הוא דר במקום מישור. אם כן למה נאמר ועלו ובאו בביתך? המעולות שבהן, היו בביתו של פרעה. ובתנוריך ובמשארותיך, כשהיתה המצרית לשת את העיסה ומסקת את התנור, באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה, ואוכלין את הבצק, ויורדין לתוך התנור, ומצננין אותו, ונדבקות בפת, שנאמר: ובתנוריך ובמשארותיך. ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור? הוי אומר: בשעה שהוא מוסק מן הצפרדעים. נשאו חנניה מישאל ועזריה קל וחומר בעצמן, וירדו לתוך כבשן האש. ומהו ושרך היאור צפרדעים? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת (יחזקאל כט, ג): לי יאורי, אראה אותך אם הוא שלי, או שלך, שמכתו ממני תבא עליו, ואני גוזר עליו והוא יעלה צפרדעים, כשם שגזרתי על המים. שבתחלה אמרתי (בראשית א, כ): ישרצו המים, ועשו צוויי, כן היאור יעשה גזירתי: