וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
מדרש אגדה
ותעל הצפרדע. צפרדע אחת היתה והיו מכים אותה ומתזת נחלים נחלים. ועוד שהיתה הצפרדע מקרקרת מבחוץ וחברתה עונה לה מבטן המצרי, וכשהיו טוחנין את הסם היה מתמלא מן הצפרדעים, וכשהתפלל משה רבינו ע"ה נתנערו מן היבשה:
מדרש אגדה
ד"א המעט. בעת שהקב"ה נותן גדלה לישראל הם ממעיטים עצמם, משה רבינו ע"ה ניתן לו המעלה ואמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז). ודוד ע"ה אמר מי אנכי [ה' אלהים] ומי ביתי (ש"ב ז יח), אבל אומות העולם כשהקב"ה נותן להם גדולה, מיד מתגאים בעצמם, וכן פרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ח ב), ופרע שהיה מלך ראה בעצמו ונתגאה, שנאמר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כט ג), וכן חירם אמר מושב אלהים ישבתי (יחזקאל כח ב), וכן סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי וגו' (ישעי' לו כ), וכן נבוכדנצר אמר ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי (דניאל ג טו):
עין יעקב
קז תָּנוּ רַבָּנָן: (מכשף) "[מְכַשֵּׁפָה]" אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: (שמות כב) "מְכַשֵּׁפָה"? (לא תחיה") מִפְּנֵי שֶׁרֹב נָשִׁים מְצוּיוֹת בִּכְשָׁפִים וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן "כְּשָׁפִים"? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. (דברים ד׳:ל״ה) "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִלּוּ בִּדְבַר כְּשָׁפִים. הַהִיא אִתְּתָא, דַּהֲוָת קָא מְהַדְּרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵי כַּרְעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לָהּ: אִי מִסְתַּיַעְתְּ, זִיל עָבִידִי, "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" כְּתִיב! אֵינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן "כְּשָׁפִים"? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה? שַׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא דְּנָפִישׁ זְכוּתֵיהּ. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ בַּר נַגְרִי, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: "בְּלָטֵיהֶם", אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים. "בְּלַהֲטֵיהֶם", אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (בראשית ג׳:כ״ד) "וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת". אָמַר אַבַּיֵי: דְּקָפִּיד אַמָּנָא, שֵׁד, דְּלָא קָפִּיד אַמָּנָא, כְּשָׁפִים. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכוֹת כְּשָׁפִים, כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת; יֵשׁ מֵהֶן בִּסְקִילָה, וְיֵשׁ מֵהֶן פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְיֵשׁ מֵהֶן מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, בִּסְקִילָה, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא*), כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲווּ עַסְקֵי בְּהִלְכוֹת יְצִירָה, וּמִיבְרִי לְהוּ עִיגְלָא תִּילְתָּא, וְאַכְלֵי לֵיהּ. אָמַר רַב אַשִׁי: חֲזִינָא לֵיהּ לַאֲבוּהָ דְּקַרְנָא, דְּנָפִיץ וְשָׁדִי כְּרִיכֵי דְּשִׁירָאֵי מִנְּחִירֵיהּ. (שמות ח׳:ט״ו) "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְרֹאת בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּשְּׂעוֹרָה. רַב פָּפָּא אָמַר: הָאֱלֹהִים! אֲפִלּוּ כְּגַמְלָא נַמִּי לָא מָצִי בָּרִי! אֶלָּא, הַאי מִיכְנִיף לֵיהּ, וְהַאי לָא מִיכְנִיף לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּא: לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא טַיְעָא, דְּשַׁקְּלֵיהּ לְסַפְסִירָא וְגַיְדֵיהּ לְגַמְלָא, וְטָרַף לֵיהּ בְּטַבְלָא וְקָם. אָמַר לֵיהּ: לְבָתַר הָכִי, דָּם וּפַרְתָּא מִי הֲוָאִי? אָמַר לֵיהּ: לָא! [אֶלָּא] הַהִיא, אֲחִיזַת עֵינַיִם הֲוָאִי. זְעִירִי אִיקְלַע לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, זָבַן חַמְרָא, כִּי מָטָא לְאַשְׁקוּיֵי מַיָּא, פָּשַׁר, קָם אַגַּמְלָא דְּאַסְקוּנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: אִי לָאו דִּזְעִירִי אַתְּ, לָא הֲוָה מְהַדְּרִינָן לָךְ, מִי אִיכָּא דְּזָבִין מִידִי הָכָא, וְלָא בָּדַק לֵיה אַמַּיָּא? (רַבִּי) יַנַּאי אִיקְלַע לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא, אָמַר לְהוּ: אַשְׁקְיוּן מַיָּא, קְרִיבוּ לֵיהּ שַׁתִּיתָא, חַזְיֵיהּ לְהַהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָה קָא מְרַחֲשָׁן שִׂיפְוָתָהּ, שָׁדִי פּוּרְתָּא מִינֵיהּ, הֲוָה עַקְרָבָא. אָמַר לְהוּ: אֲנָא, שַׁתָּאִי מִדִּידְכוּ, וְאַתּוּן נַמִּי שְׁתוּ מִדִּידִי, אַשְׁקֵייהּ, הֲוָת חַמְרָא, רָכְבָהּ, סָלִיק לְשׁוּקָא, אָתָא חֲבֵירְתָּהּ, פָּשְׁרָא לָהּ, חַזְיוּהָ דְּרָכִיב [דְּקָאִי אַ]אִיתְּתָא בְּשׁוּקָא. (שמות ח׳:ב׳) "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: [צְפַרְדֵּעַ] אַחַת הָיְתָה, וְהִשְׁרִיצָה וּמִלֵּאת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. כְּתַנָּאֵי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, וּמִלֵּאת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מַה לְּךָ אֵצֶל הַגָּדוֹת, כַּלֵּה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ, וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, וְשָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ.