שמות ח:כד מדרש: מדרש תנחומא ושמות רבה

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃

מדרש תנחומא

‎בְּשַׁלַּח, שִׁלּוּחַ הַזֶּה לְוָיָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם (בראשית יח, טז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ וְגוֹ' (בראשית כו, לא). וְלָמָּה פָּתַח הַכָּתוּב בַּלָּשׁוֹן הַזֶה? הַפֶּה שֶׁאָמַר לֹא אֲשַׁלֵּחַ, חָזַר וְאָמַר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, לְכָךְ פָּתַח וַיְהִי בְּשַׁלַּח. וּמַה שְּׂכָרוֹ? לֹא תְתַעֵב מִצְרִי (דברים כג, ח). הַפֶּה שֶׁאָמַר לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', חָזַר וְאָמַר ה' הַצַּדִּיק. וּמַה שְּׂכָרוֹ? נָתַן לָהֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמות רבה

ויעש ה' כן ויבא ערוב כבד ביתה פרעה - הוא לקה תחלה, שהוא התחיל בעצה רעה תחלה, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה וגו', ואחר כך ובית עבדיו. ויקרא פרעה ויאמר משה, לא נכון לעשות כן, לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. דרך שלשת ימים נלך במדבר, כדי להטעותן. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך מהו הנה? התפלה תהיה מיד, כדי שיסור הערוב ממך מחר, הדא הוא דכתיב: וסר הערוב. ויצא משה ויעש ה' כדבר משה ויסר הערוב למה הביא עליהם ערוב? לפי שהיו אומרים לישראל, צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים, כדי להיות מצירים בהם, לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות. דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אמר: מיני צרעין ויתושין. ונראין דבריו של רבי יהודה, לפי שבצפרדעים כתיב ( שמות ח, ט): וימותו הצפרדעים, לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן. אבל ערוב, שהיה הנאה בעורותיהן, לפיכך לא נשאר בהן עד אחד, שאלו היו צרעין ויתושין, היה להן שיסריחו:
שאל רבBookmarkShareCopy