שמות ט:ה מדרש: אוצר מדרשים ושמות רבה

י״ד) ולא ימות מכל לבני ישראל דבר (שמות ט׳ ה׳) כמה פלאות עשה לנו הקב״ה במכת דבר, שנאמר ולא ימות מכל לבני ישראל דבר, דבר אחד לא נאמר אלא דבר, שלא הוזק להם דבר מנכסיהם שלא נשברו כליהם, שהשבר קרוי מיתה שנאמר נשברו לפני ה׳ ולפני מחנהו (דהי״ב י״ד י״ב), ולא כמשו אילנותיהם, שהכמישה קרויה מיתה שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו (איוב י״ד ח׳), ולא נפלה אבן מבתיהם, שההריסה קרויה מיתה שנאמר היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג׳ ל״ד), אף לא רעב בא עליהם שהרעב קרוי מיתה שכן הוא אומר וימת תחתיו מפני הרעב (ירמיה ל״ח ט׳) והוא לא מת אלא רעב, אף לא דאג אחד מהם שהדאגה קרויה מיתה שנאמר וימת לבו בקרבו (ש״א כ״ה ל״ז) והוא לא מת אלא דאג, לכך נאמר ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.

ויכבד פרעה את לבו - ויאמר ה' אל משה כי אם מאן אתה הנה יד ה' הויה - למה הביא להן דבר? לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו, אמר הקדוש ברוך הוא: אני אביא עליכם רועה יפה, שנאמר: הנה יד ה' הויה. מהו ולא ימות מכל לבני ישראל דבר? אפילו בהמה, שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה, היתה ניצולת, ובכך ידעו דינן של ישראל. וישם ה' מועד ויעש ה' את הדבר הזה וישלח פרעה וגו' מהו עד אחד? אפילו בהמה חציה של ישראל וחציה של מצרי, לא מתה: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן נס גדול נעשה בשחין, שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם, והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן, מכאן שמועט מחזיק מרובה. זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן, לפי שמשה ואהרן לקחו שניהן פיח הכבשן, וזרקו משה השמימה, והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה, ונפל עליהן. והיה לאבק על כל ארץ מצרים שחין למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל לחום להם חמין, ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין, כדי שלא יוכלו ליגע בגופן. אמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בשחין, שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות, ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו, דבר שלא היה בו ממש וזרקו משה השמימה, עד כסא הכבוד. ועוד נס אחר נעשה בו, שמה שהחזיק ידו של משה, היה מלא חפנים. ועוד נס אחר נעשה בשחין, אדם מפזר עפר קב אחד, אין מפזר אלא ארבע אמות, אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים: