וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ (פ)
מדרש אגדה
וישלח פרעה והנה לא מת וגו'. אפילו בהמה שחצייה של מצרי וחצייה של ישראל לא מתה:
שמות רבה
ויכבד פרעה את לבו - ויאמר ה' אל משה כי אם מאן אתה הנה יד ה' הויה - למה הביא להן דבר? לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו, אמר הקדוש ברוך הוא: אני אביא עליכם רועה יפה, שנאמר: הנה יד ה' הויה. מהו ולא ימות מכל לבני ישראל דבר? אפילו בהמה, שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה, היתה ניצולת, ובכך ידעו דינן של ישראל. וישם ה' מועד ויעש ה' את הדבר הזה וישלח פרעה וגו' מהו עד אחד? אפילו בהמה חציה של ישראל וחציה של מצרי, לא מתה: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן נס גדול נעשה בשחין, שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם, והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן, מכאן שמועט מחזיק מרובה. זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן, לפי שמשה ואהרן לקחו שניהן פיח הכבשן, וזרקו משה השמימה, והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה, ונפל עליהן. והיה לאבק על כל ארץ מצרים שחין למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל לחום להם חמין, ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין, כדי שלא יוכלו ליגע בגופן. אמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בשחין, שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות, ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו, דבר שלא היה בו ממש וזרקו משה השמימה, עד כסא הכבוד. ועוד נס אחר נעשה בו, שמה שהחזיק ידו של משה, היה מלא חפנים. ועוד נס אחר נעשה בשחין, אדם מפזר עפר קב אחד, אין מפזר אלא ארבע אמות, אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים:
מדרש שכל טוב
ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה' אל משה. בתחלה ויחזק לב פרעה (שמות ז יג), ויכבד לב פרעה (שם ט ז), ויכבד פרעה את לבו (שם ח לב), דהיינו מעצמו, ואחר כך ויחזק ה', היינו דאמר ריש לקיש בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעין אותו, וכן יחזקאל אומר ונתתי מכשול לפניו (יחזקאל ג כ), וכתיב (אנכי) [אני ד'] פתיתי את הנביא ההוא (שם יד ט), כיון שאדם רוצה להשתמש ברשעו, הוא נכשל מן השמים, ותנן שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה: