וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃ (ס)
פסיקתא רבתי
דבר אחר ויהי בחצי הלילה מהו כתיב למעלן מן הענין וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות י"א ח') (ועבדיך) [עבדיך] אלו הקנטורים, כל אלו הכו (לייד) [לירד] בים, ומהו שכתב אלה, אמר משה לפרעה אלו החיים ואלו המתים ע"י שהם בכורות לכך נאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי, כיון ששמעו מצריים שאמר משה שהבכורות מתים אמרו הרי יש לכל אחד ממנו [יותר] מארבעה ומחמשה בנים, אם ימותו הבכורות הרי השאר כולם חיים, כיון שראו הבכורות שנתיאשו אבותיהם מהם, הלכו אצל פרעה, אמרו מרי בבקשה ממך ראה היאך לפלטנו, אמר להם פרעה עד שאני מפלט אתכם (נפלט) [אפלט] את עצמי, כיון שראו הבכורות שנגפם פרעה (מנד) [מיד] נזדווגו והרגו באבותיהם ששים רבוא. א"ר יוסי בר חנינא בטכסיס של מלכות בא הקדוש ברוך הוא על המצריים, כיצד, בנוהג שבעולם מדינה מורדת על המלך מהו המלך עושה לה, תחלה הוא (שובר) [סוכר] את המים שלה, כך עשה (המים) הקדוש ברוך הוא, תחלה עשה מימיהם דם שנאמר ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם (שמות ז' י"ט). מה המלך עושה על אותה המדינה, עושה להם בסאטה בתוך הארץ, כך עשה להם הקדוש ברוך הוא שנאמר והך את עפר הארץ והיה לכנים (שמות ח' י"ב). מה המלך עושה על אותה המדינה, מביא עליהם לגיונות, אף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים את הערוב שנאמר ומלאו (בתיך) [בתי מצרים את הערב] וגו' (שמות ח' י"ז). מה המלך עושה על אותה המדינה, עושה (אנדרלומיה) [אנדרולומוסיא] הורג את הטובים ואת הרעים, ואף (אמר) הקדוש ברוך הוא הביא דבר על המצריים כי עתה שלחתי את ידי [ואך אותך ואת עמך בדבר] (שמות ט' ל"ד). מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא עליהם את הנפט, ואף הקדוש ברוך הוא הביא עליהם את השחין שהוא כנפט. מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא בליסטרא, ואף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים ברד. מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא עליהם כובשים, אף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים במצרים את הארבה שנאמר בעד החלונים יבואו כגנב (יואל ב' ט'). מה המלך עושה לאותה המדינה, נותן אותם בבית האסורים, ואף הקדוש ברוך הוא כך עשה למצרים לא ראו איש את אחיו (שמות י' כ"ג). מה המלך עושה לאותה המדינה הורג את גדוליהם, ואף הקב"ה הרג את גדולי מצרים.
מדרש שכל טוב
ויאמר משה כה אמר ה'. דבר זה אמרו משה בעודו לפני פרעה בשעה שאמר לו פרעה לך מעלי (שמות י כח), והענין מוקדם ומאוחר, כי לפי שעה נצנצה עליו רוח הקודש ונתנבא שם, ודומה לענין זה כה אמר ה' אלהי ישראל שימו איש חרבו על יריכו (שם לב כז), כה אמר ה' [כעת מחר] סאה סולת בשקל (מ"ב ז א), שלפי שעה נצנצה עליהם רוח הקדש ונתנבאו. ואע"פ דפליגי רבנן בהא מילתא ר' זירא ור' אשי, חד אמר משה באורתא דתליסר נגהי ארביסר הוי קאי, דהיינו כשהחשיך יום י"ג בניסן והוה ליליא דלמחר כדנגה הוי י"ד בניסן, דהיינו לילי י"ד בניסן ממש בפלגיה דליליא הוי קאי ואמר להו לישראל כה אמר ה' לילה אחר דהיינו ט"ו בניסן בשעה זו אני יוצא בתוך מצרים, וחד אמר וודאי הוה ידע פלגא דליליא אימת, והאי דאמר כחצות, קסבר דלמא טעו איצטגניני פרעה ויאמרו לו משה בדאי הוא ומלכו בדא דאמר מר למוד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחוז, לא סבירא לן אלא כמ"ד וודאי הוי ידע, משום דליכא למימר דבליליא הוה הקב"ה מידבר עם משה כשאר הנביאים, וליכא למימר דבחצות הלילה הוי קאי קומי פרעה ומתנבא, דהא בהדיא אשכחן דלפרעה הוה אמר וירדו כל עבדיך אלה אלי וגו' (שמות יא ח), אלא ביום הוה קאי, והוי ליה למימר בחצות כדאמר ליה קב"ה, אלא אמר כה אמר ה' כחצות הלילה, אמר שמא יטעו איצטגניני פרעה מתוך שיקומו בצעקתם וידמו שהוא אחר חצות או קודם חצות ויחשבוהו כמבדה:
שמות רבה
ויצום אל בני ישראל וגו' - אמר להם הקדוש ברוך הוא: בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם, שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים. ואל פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים אמר להן הקדוש ברוך הוא: היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין. וכן עשה משה, שנאמר (שמות יא, ח): וירדו כל עבדיך אלה אלי, לא אמר עליו אלא על עבדיו, אף על פי שהיה לו לומר: אתם ומלככם, הוא בעצמו, שנאמר (שם יב, ל): ויקם פרעה לילה, ולכך לא פרסם אותו, כדי לחלוק כבוד למלכות. רבי יעקב אומר: מהו ויצום? אמר להם הקדוש ברוך הוא: שתפו הראשים שביניהן עמכם, שכך אתה מוצא כתוב אחריו: אלה ראשי בית אבותם: