שמות יד:ו מדרש: מדרש אגדה, מדרש תנחומא, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש שכל טוב

ואת עמו לקח עמו. לקחם בדברים, שבזבז להם אוצרותיו:

כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַע כֶּרֶם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְהָיוּ בְּתוֹכוֹ אֲרָזִים גְּדוֹלִים וְקוֹצִים. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְקָצַץ אֶת הָאֲרָזִים וְהִנִּיחַ אֶת הַקּוֹצִים. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, הַקּוֹצִים שֶׁאוֹחֲזִים בִּבְגָדֵינוּ וְקוֹרְעִין אוֹתָן הִנַּחְתָּ, וְקָצַצְתָּ אֶת הָאֲרָזִים. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ קָצַצְתִּי אֶת הַקּוֹצִים וְהִנַּחְתִּי אֶת הָאֲרָזִים, בְּמַה הָיִיתִי גּוֹדֵר אֶת כַּרְמִי, אֶלָּא יָפֶה עָשִׂיתִי, יַעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדוֹ, וַאֲנִי מַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל הֵם כַּרְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל (ישעיה ה, ז). וְהִכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְקָצַץ אֶת הָאֲרָזִים שֶׁבָּהּ שֶׁהֵם הַגּוֹיִם הָעוֹמְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְגוֹ' (עמוס ב, ט). וְהִנִּיחַ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֵי בְנֵיהֶם שָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים ג, א), הֲשׁוֹמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה'. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַכֶּרֶם עַל עָמְדוֹ בְּמִשְׁמֶרֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב). וּכְתִיב: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ וְגוֹ' (שם מ, יז). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם רְאֵה מֶה עָשָׂה פַּרְעֹה. לָקַח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְגוֹ' (שמות יד, ו), שְׁלֹשִים אִישׁ יָצְאוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רְאֵה כַּמָּה אוּכְלֻסִין יָצְאוּ עִם פַּרְעֹה. כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל כָּךְ, נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם. מַה כְּתִיב: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' (שם פסוק יט). וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין, מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם, כָּל אֵלּוּ חֲשׁוּבִים לְפָנַי כְּאִישׁ אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ' (שמות טו, יט). וְכֻלָּן מֵתוּ בִּנְשִׁימָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם (שם טו, י). וְכֵן עֲתִידִין גוֹג וּמָגוֹג לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, וְגַם הֵם יִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם בִּשְׂרֵפָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְגוֹ' (יחזקאל לח, כב). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהִתְגַּדַּלְתִּי וְהִתְקַדַּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְגוֹ' (שם פסוק כג).

ויאסור את רכבו הוא בידו אסרו: דרך מלכים להיות עומדין ואחרים מציעין להן אבל כאן הוא בידו אסרו כיון שראו גדולי מלכות שהציע הוא לעצמו עמד כל אחד ואחד והציע לעצמו: ארבעה אסרו בשמחה אברהם ויוסף ופרעה ובלעם ר' שמעון בן יוחאי אומר תבוא חבישה תעמוד על חבישה: תבא חבישה שחבש אברהם לילך ולעשות רצון אביו שבשמים ותעמוד על חבישה שחבש בלעם לילך לקלל את ישראל: תבוא אסירה ותעמוד על אסירה, תבוא אסירה שאסר יוסף לקראת ישראל אביו ותעמוד על אסירה שאסר פרעה (למחר) [למהר] לרדוף אחרי ישראל: תבוא חרב יד וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו (בראשית כ"ב י') ותעמוד על חרב יד של פרעה שנאמר (ט"ו ט') אריק חרבי תורישמו ידי: ואת עמו לקח עמו. לקחן עמו בדברים אמר להם דרך מלכים להיות מהלכין בסוף וחיילותם תחלה אבל אני הריני הולך לפניכם תחלה: דרך מלכים להיות בוזזין לעצמן ונוטלין חלק בראש אבל אני אשוה לכם בבזה ולא עוד אלא שאני פותח לכם תסוראות ומחלק אני לכם כסף וזהב וכל אבנים טובות ומרגליות כענין שנאמר (שם) אחלק שלל לכך נאמר ואת עמו לקח עמו בדברים: