וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
שמות רבה
ויחזק לב פרעה - ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה - כועס הוא. מה הכבד כועס, אף לבו של זה נעשה כבד, אינו מבין כסיל הוא. (קהלת ז, ט): כי כעס בחיק כסילים ינוח. במה מייסרים את הכסיל? במטה, שנאמר (משלי כו, ג): ושבט לגו כסילים, אף משה ייסר פרעה במטה, שנאמר: והמטה אשר נהפך לנחש וגו' דבר אחר: כבד לב פרעה אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע, בלשון שהכבדת בו, בלשון אני מתכבד עליך, שנאמר (שמות יד, יח): בהכבדי בפרעה. לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה, לא היה יוצא אלא המימה [בבוקר], לפי, שאותו רשע היה משתבח ואומר, שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא בבקר, בשעה שהוא נצרך, תפוש אותו. והמטה אשר נהפך לנחש, תקח בידך, כדי שיתיירא ממנו:
תנחומא בובר
ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה (שמות ז יד), אמר הקב"ה חייך בו בלשון שהכבדת את לבך אני מתכבד, שנאמר בהכבדי בפרעה (שם יד יח).
שמות רבה
דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים ט, יז): נודע ה' משפט עשה, מדבר במצרים, שעשה הקדוש ברוך הוא בהם משפטים, במצרים ועל הים. רבי יהושע אומר: עשר מכות לקו המצרים באצבע אחד, שנאמר (שמות ח, טו): ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא. ועל הים לקו חמשים מכות, שנאמר (שם יד, לא): וירא ישראל את היד הגדולה, והיד חמש אצבעות וחמש פעמים עשר, הרי חמישים. וכן אתה מוצא באיוב, שבאו עליו חמישים מכות, שנאמר (איוב יט, כא): חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי. רבי אליעזר אומר: ארבעים מכות לקו המצרים במצרים, ומאתים על הים, שכל מכה ומכה שהיתה באה עליהן, היו באות ארבע, כשם שנאמר (תהלים עח, מז): יהרוג בברד גפנם. וכתיב (שם שם, מט): חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. עברה אחת, זעם שתים, צרה שלש, משלחת מלאכי רעים, ארבע, הוי, באצבע לקו ארבעים מכות, וביד מאתים, הוי, משפט עשה. ומהו נודע ה'? כדכתיב (שמות שם, יח): וידעו מצרים כי אני ה', בשעה שאעשה הדין לפרעה, שכן כתיב אחריו (שם שם, שם): בהכבדי בפרעה. וכתיב (תהלים ט, שם): בפועל כפיו נוקש רשע, זה פרעה. מה אמר? (שמות א, כב): כל הבן הילוד וגו', ואף הקדוש ברוך הוא עשה לו, כשם שעשה, שנאמר (תהלים קלו, טו): ונער פרעה וחילו בים סוף. מהו? (שם ט, שם): הגיון סלה. אמרו ישראל: מה עלינו לעשות, אלא לומר שירים וזמרים, שנאמר: אז ישיר משה, אז ישירו משה ובני ישראל אינו אומר, אלא אז ישיר משה. אמר רבי יהושע בן לוי: מכאן, שנאמרה הפרשה על פי משה ואחר כך אמרוה אבותינו על הים: