שמות יד:כט מדרש: אוצר מדרשים, אגדת בראשית, מדרש תהילים ומדרש תנחומא

כל יריחו כתיב וי״ו בר מן חד כתיב ה״א: בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה (מ״א ט״ז ל״ד) מלמד שלא היתה יריחו ממש אלא קריה ששמה יריחה ולא קיים דברי הנביא. ההלכוא (יהושע י׳ כ״ד) יתירה א׳ מלמד שהיה מלאך לפניהם. את תמנת סרח בהר אפרים (שם י״ט ג׳) וכתיב בתמנת חרס (שם כ״ד ל׳), בתחלה פירותיה מסריחין ולבסוף פירותיה משתמרין כחרס. וארבה את זרעך (יהושע כ״ד ג׳) וארב כתיב, שנעשה כאורב הזה, כמה דאת אמר וארב לו וקם עליו (דברים י״ט י״א), עשיתי לי אורב למיחמי דאי לא זכי דלא למיתן ליה בנין, ואי זכי למיתן ליה בנין. נושא עון (שמות ל״ד ז׳) בשי״ן כתיב לכשישוב מדרכו הרעה הוא נושא עונותיו, ויעלהו לעולה על החמה (מ"ב ג׳ כ״ז) חסר וי"ו מפני שהיה משתחוה לחמה. והמים להם חמה (שמות י״ד כ״ט) חסר וי״ו מלמד שנתמלאו המים עליהם חמה (חימה). יהי מארת (בראשית א׳ י״ד) חסר וי״ו מלמד שלא נברא אלא גלגל חמה תחלה.

כל העולם ת״ק על ת״ק [שנה] וים הגדול חוזר לעולם סמוך אל יסוד עולם, ואותה כיפה וים הגדול וכל העולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו שנא' וצדיק יסוד עולם, ואותו עמוד וכל העולם כלו עומד על סנפיר אחד של לויתן, ולויתן שוכן בתוך מים התחתונים כדג קטן בתוך הים, והמים התחתונים על מי בראשית כמעין קטן על שפת הים ונקרא שמם מים בוכים. בשעה שחצה [הקב״ה] המים ולקח מים העליונים בכו התחתונים בכי גדול שלא זכו לעלות כי רצו לעלות ודחפן הקב״ה, והמים הבוכים תלוים ועומדים למעלה מן הארץ התחתונה, והארץ רקע על מים הזידונים כדכתיב רוקע הארץ על המים, ומים על עמודי חשמל, ועמודי חשמל על אוצרות שלג ואוצרות שלג על הרי ברד, והרי ברד על תהום, למה הם דומים לשלשה ראשי תור שנאמר תהום אל תהום קורא, ותהום עומד על תהו, ותהו הוא קו ירוק שממנו יצא חושך, ותהו על בהו, ודומה לאבנים [מפולמות] שמשם יצאו מים, ובהו עומד על הים, וים על המים, ומים על ההרים, והרים על רוח, ורוח תלוי בשערה וקשור בגופו של ארץ התחתונה, ומלאך הממונה עליו ארציצא"ו שמו, ונקראת ארץ שרצתה לעשות דבר מלך שלטון. למעלה מן הארץ התחתונה תהום, על תהום תהו, על תהו בהו, על בהו ים, על ים מים, על מים ארץ וארץ התחתונה תלויה בשערה וקשורה בכיפה של אדמה, ועל אדמה גדולתו וגבורתו והדרו וכחו ותפארתו ותקפו של יוצר בראשית, שנאמר אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל לעשות. למה נקרא שמה אדמה שממנה נברא אדם, ומלאך הממונה על האדמה אדמא"ל שמו. למעלה מן האדמה תהום, על תהום תהו, על תהו בהו, על בהו ים, על ים מים, על מים חרבה. אדמה תלויה בשערה וקשור בכיפה של חרבה, ומלאך הממונה על חרבה חרב"ה שמו, ולמה נקרא שמה חרבה ששואבת ומחרבת כל מימות שבעולם, שנאמר וירא והנה חרבו פני האדמה, חרבה על יאורים שנאמר ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל׳:י״ב). למעלה מחרבה תהום, על תהום תהו, על תהו בהו, על בהו ים, על ים מים, על מים יבשה, וחרבה תלויה בשערה וקשורה בכיפה של יבשה, ומלאך הממונה על היבשה יבשא״ל שמו, ולמה נקרא שמו יבשה, שמיבש כל מימות שבעולם, שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים וגו' (שמות י״ד:כ״ט). ובו יבשה ימים ונהרות וכל מקוה מים שנאמר אשר לו הים והוא עשהו ויבשת וגו' (תהילים צ״ה:ה׳). למעלה מן היבשה תהום, על תהום תהו, על תהו בהו, על בהו ים, על ים מים, על מים ארקא. יבשה תלויה בשערה וקשורה בכיפת ארקא, ומלאך הממונה על ארקא ארקא"ל שמו, ולמה נקרא שמה ארקא שבה נבראת גיהנם והרשעים נדונים בה באש, שנאמר כדנא תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא (ירמיה י' י״א). ועל ארקא שאול ואבדון ובאר שחת וטיט היון ושערי מות ושערי צלמות וגיהנם, ובהם רשעים נדונים וארבעים מלאכי חבלה ממונים עליהם, ועובי החשך שבהם כחומה שנאמר ורשעים בחשך ידמו (ש״א ב',ט'). והשאול חציה אש וחציה ברד, והם אינם כלים שנאמר וצורם לבלות שאול (תהילים מ״ט:ט״ו). ונשמתן לא כלה שנאמר ותולעתם לא תמות (ישעיהו ס״ו:כ״ד). וכמה נהרי אש ושבעה מדורין גדולים בגיהנם, וכל מדור שבעה נהרי אש ושבעה נהרות של ברד. אש וברד העליונים אחד על ששים כאש שלנו, וכל מדור אחד על ששים של חבירו, וכל מדור שבעת אלפים חורים, וכל חור שבעת אלפים סדקים, וכל סדק ז' אלפים עקרבים וכל עקרב ז׳ אלפים חוליות, ובכל חוליא שבעת אלפים כדי מרה, ובו ז' נהרות של סם המות צורבת באש, כשאדם נוגע בם נבקע, ומלאכי חבלה מחיין אותו ודנין אותו כל רגע, וחצי שנה באש וחצי שנה בברד ושלג, והצנה קשה מן האש, וזה חלק אדם רשע.

[ב] ד"א זעף ה' אשא. זש"ה כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים וגו' (עזרא ח כב), אמרו אומות העולם לישראל אתם אומרים זעף ה' אשא, והא כתיב לפני זעמו מי יעמוד וגו' (נחום א ו), מי יוכל לעמוד בזעפו, בשלוחיו אין אדם יכול לעמוד, ובזעפו אתם יכולין לעמוד. הים שלוחו שמא עמדו כנגדו דורו של אנוש, דכתיב הקורא למי הים וישפכם וגו' (עמוס ה ח). המבול שלוחו לא נצח לדור המבול, וימח את כל היקום וגו' (בראשית ז כג). אש וגפרית שלוחיו לא נצחו לסדומיים, שנא' וה' המטיר על סדום [ועל עמורה גפרית ואש] (בראשית יט כד). הארבה שלוחו שמא יכול פרעה לעמוד בו, שנאמר ויעל הארבה וגו' (שמות י יד). הכוכבים שלוחיו שמא יכול סיסרא לעמוד כנגדן, שנאמר מן השמים נלחמו [הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא] (שופטים ה כ). מלאך שלוחו שמא יכול סנחריב לעמוד כנגדו, שנאמר ויצא מלאך ה' וגו' (מ"ב יט לה). ומה אם בשלוחיו אין אדם יכול לעמוד, ובזעפו אדם יכול לעמוד, ואתם אומרי' זעף ה' אשא, אמרו להם ישראל ולמה אין אנו יכולים לעמוד בזעפו ושלוחינו נצחו לשלוחו, והאיך, אלא הים שלוחו של הקב"ה, לא בקעו משה ועברו ישראל ביבשה, שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' (שמות יד כט). וכן הים ראה וינס (תהלים קיד ג), הירדן שלוחו לא נעשה יבשה ליהושע, דכתיב ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה וגו' (יהושע ד כב). המלאך שלוחו לא נצחו יעקב, שנאמר וישר אל מלאך [ויוכל] (הושע יב ה), חמה ולבנה שלוחיו לא שיתקן יהושע, דכתיב וידום השמש וירח עמד (יהושע י יג). מלאך שלוחו לא עצרו אהרן, שנאמר ויעמוד בין המתים וגו' (במדבר יז יג), כשם ששלוחינו נצח לשלוחו. כך אף זעפו נצח, שנא' פנחס בן אלעזר [בן אהרן הכהן השיב את חמתי] (במדבר כה יא), לכך נאמר זעף ה' אשא. ולמה אנו יכולים לעמוד בזעפו, מפני שבא עלינו ברחמים, שנאמר זעף ה' אשא, וכתיב ה' אל רחום וחנון וגו' (שמות לד ו). הים לא עמד מגערתו, שנאמר גוער בים ויבשהו (נחום א ד), וכן בימי יונה זעף בו ועמד בו, שנאמר ויעמוד הים מזעפו (יונה א טו), ואני מפני שבא עלי ברחמים יכולה אני לקבל כעסו, לכך נאמר זעף ה' אשא.