הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
מדרש אגדה
יוקח נא מעט מים. [על ידי שליח אף] הקב"ה נתן להם מים על ידי שליח, שנאמר והכית בצור וגו' (שמות יז ו) לחם שנתן על ידי עצמו, אף הקב"ה נתן ע"י עצמו, שנאמר בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם וגו' (שם טז ח):
עין יעקב
מד אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְלֹא אָכַל לֶחֶם. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה וְאָכְלוּ לֶחֶם. 'אָכְלוּ', סַלְקָא דַּעְתָּךָ! אֶלָּא אֵימָא: נִרְאוּ כְּמִי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ: (בראשית י״ח:ז׳) "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם", (במדבר י״א:ל״א) "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה'". "וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב", (שמות ט״ז:ד׳) "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם". "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ", (שם יז) "הִנְנֵי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב". "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם", (שמות י״ג:כ״א) "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם". "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם", (שם יז) "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם". וּפְלִיגָא דְּרַב חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכוּ לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר "חֶמְאָה וְחָלָב" זָכוּ לְמָן. בִּשְׂכַר "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם" זָכוּ לְעַמּוּד הֶעָנָן. בִּשְׂכַר "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" זָכוּ לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. (בראשית י״ח:ד׳) "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם". אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמְרוּ לוֹ: וְכִי בְּעַרְבִיִּים חֲשַׁדְתָּנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם? כְּבָר יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׂמָעֵאל.