וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
פסיקתא רבתי
דבר אחר ויהי בחצי הלילה [כך] פתח ר' תנחומא שז"ה רגע ימותו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו (ויתירו) [ויסירו] אביר לא ביד (איוב ל"ד כ'), מדבר בבכורי מצרים שהכם הקדוש ברוך הוא ברגע שנאמר רגע ימותו וחצות לילה, כמה הוא רגע ר' אבין הלוי ב"ר אומר כהרף עין. יגעשו עם ויעברו אלו ישראל שהיו מתגעשים ועוברים לצאת ממצרים. (ויתורו) [ויסירו] אביר לא ביד מתמה, אמר הקדוש ברוך הוא לא הייתי מתרה בהם בכל שעה שישלחו את בני ולא היו מבקשים שנאמר כי אם אינך משלח את עמי (שמות ח' י"ז) עד מתי מאנת לענות מפני (שמות י' ג'). דבר אחר ויסירו אביר לא ביד פותח כנגד כל ישראל, אמר הקב"ה צדקה עשיתי עם ישראל בשעה שהוצאתי אותם ממצרים מפני שלא היו בידם מעשים שנאמר ויסירו אביר לא ביד, אימתי עשה [הקב"ה] צדקה (הקב"ה על) [עם] ישראל בלילי מכות בכורות ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'.
שמות רבה
ולמען תספר באזני בנך - גלה הקדוש ברוך הוא למשה, מה מכה יביא עליהן, וכתב משה ברמז. ולמען תספר באזני בנך, זו מכת ארבה, כמה דתימא (יואל א, ג): עליה לבניכם ספרו. ויבא משה ואהרן, כי אם מאן אתה לשלח את עמי וגו' מהו הנני מביא מחר ארבה בגבולך ולא בגבול בני חם? ועל זה נאמר ( ישעיה כו, ט): כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו', שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. וכסה את עין הארץ ומלאו בתיך ויפן ויצא מעם פרעה מהו כן? שראה אותם שהיו פונים זה בזה, והיו מאמינים לדבריו. ויצא משם, כדי שיטלו עצה לעשות תשובה: