שמות י:ז מדרש: אוצר מדרשים, מדרש שכל טוב ושמות רבה

נ״ג) ששה שהועילה עצתן, ואלו הן: עבדי פרעה – שנאמר ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים (שמות י׳). ועבדי נעמן – שנאמר ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה. ועבדי דוד – שנאמר ויאמרו אליו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה (מ״א א׳). ועבדי שאול – שנאמר ויאמרו עבדי שאול אליו יאמר נא אדונינו עבדיך לפניך יבקשו איש יודע מנגן בכנור (ש״א ט״ז). ועבדי מלך ארם – שיעצו להדבק במלך ישראל, שנאמר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ (מ"א כ' ל"א). ועבדי אחשורוש – שנאמר ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה (אסתר ב׳).

ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. וכי בורחין היו והלא ביד רמה יצאו, אלא אמרו לו האקטורין לפרעה הכו ממנו ופצעו ממנו ולא מיחה אדם בידם, אין להם לא מושל ולא שר, כענין שנאמר מלך אין לארבה ויצא חוצץ כולו (משלי ל כז), מיד ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם. לרעה, כי לשעבר כתיב ויאמרו עבדי פרעה עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים (שמות י ז), ועכשו חזרו לומר מה זאת עשינו, לא הועיל לנו כלום:

ולמען תספר באזני בנך - גלה הקדוש ברוך הוא למשה, מה מכה יביא עליהן, וכתב משה ברמז. ולמען תספר באזני בנך, זו מכת ארבה, כמה דתימא (יואל א, ג): עליה לבניכם ספרו. ויבא משה ואהרן, כי אם מאן אתה לשלח את עמי וגו' מהו הנני מביא מחר ארבה בגבולך ולא בגבול בני חם? ועל זה נאמר ( ישעיה כו, ט): כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו', שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. וכסה את עין הארץ ומלאו בתיך ויפן ויצא מעם פרעה מהו כן? שראה אותם שהיו פונים זה בזה, והיו מאמינים לדבריו. ויצא משם, כדי שיטלו עצה לעשות תשובה: