וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
אוצר מדרשים
א׳): מרבוי, כיצד? הרבוי שלש לשונות: את, גם, אף. ״את״ לרבות כיצד? דכתיב וה׳ פקד את שרה (בראשית כ״א:א׳), אילו היה אומר פקד שרה הייתי אומר שרה לבדה נפקדה, כשהוא אומר ״את״ מלמד שכל העקרות נפקדו עמה וכו׳. כיוצא בדבר אתה אומר את פני מבין חכמה (משלי י״ד), אילו נאמר פני מבין חכמה הייתי אומר לשעתו בלבד כשהוא אומר ״את״ ריבוי לדורותיו וכו׳. ״גם״ לרבות כיצר? גם צאנכם גם בקרכם קחו (שמות י״ב:ל״ב), אילו נאמר צאנכם בקרכם הייתי אומר לא נתן להם אלא צאנם ובקרם ת״ל "גם" לרבות, מלמד שנתן להם דורון משלו ומשל שריו לקיים מה שנאמר גם אתה תתן בידינו (שם י׳). כיוצא בדבר אתה אומר ומתו גם שניהם (דברים כ״ב:כ״ב) אילו לא נאמר ״גם״ הייתי אומר שאם נתחייבה מיתה והיא מעוברת ממתינין לה עד שתלד, ת״ל גם לרבות את הולד למיתה, שאין ממתינין לה עד שתלד. "אף" לרבות כיצד? ויקח את אדרת אליהו וגו׳ אף הוא ויכה את המים (מלכים ב ב׳:י״ד) מלמד שנעשה נסים לאלישע בקריעת הירדן יותר מאליהו, שבפעם הראשון היתה זכות ב׳ צדיקים ובפעם שניה זכות צדיק אחד היתה עומדת. וכן הוא אומר ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. אף אתה מוצא שמונה מופתים באליהו וששה עשר באלישע (עי׳ ילקוט וירא ורש״י למ״ב ג׳ א׳). כיוצא בו אף ברי יטריח עב (איוב ל״ז:י״א) מלמד שעבים ומטר קשים והקב״ה מטריח עליהם, ומנין שכשם שמטריח להמטיר כך מטריח להפסיק אחר שהמטר ירד כל צרכו ת״ל ״אף״ רבוי.
מדרש שכל טוב
ויקרא גם פרעה. גם לרבות אשת פרעה, מלמד שאשת פרעה התחילה לקרוא למכשפים ואח"כ קראם פרעה, לפיכך אמר לו משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות (שמות י כה), כלומר אשתך ואתה בעצמך:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
צאנכם: גם צאנכם. משלי: בקרכם: גם בקרכם. משל שרים: קחו כאשר דברתם ולכו. עמדה שלכם (י' כ"ה) ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות: וברכתם גם אתי. אף לנשים ולטפלים: ד"א וברכתם גם אתי מיכאן אתה אומר שהיה פרעה יודע שמחוסר תפלה ואין המקום מוחל לו לאדם עד שיפייס את חברו מה שכר נטל על כך ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים (ישעיה י"ט י"ט). הפה שאמר (ה' ב') מי ה' אשר אשמע בקולו הוא הפה שאמר (ט' כ"ז) ה' הצדק מה שכר נטל על כך לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו (דברים כ"ג ה'): הפה שאמר (ט"ו ט') ארדוף אשיג אחלק שלל הוא הפה שאמר (י"ד כ"ה) אנוסה מפני ישראל מה שכר נטל על כך נטית ימינך תבלעמו ארץ (ט"ו י"ב) זכו ליקבר שלא יאכלו אותן חייה ועופות.