שמות כא:ז מדרש: עין יעקב, מדרש אגדה, מדרש שכל טוב ותנחומא בובר

תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית; אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״ה:י״ד) "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ", דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיַּד לְיַד. לֹא הִרְגִּישׁ, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ", לֹא בָּאתָ לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב" וְגוֹ'. וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּאָמַר: 'לֹא הִרְגִּישׁ', וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּאָמַר: 'לֹא בָּא לְיָדוֹ'? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, [הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא], נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. לֹא בָּאתָ לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״א:ז׳) "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה". וְאַף עַל גַּב דְּבִתּוֹ לָא כְּתִיב בְּהַאי עִנְיָנָא, הָא קָא מַשְׁמַע לָן, נַזְבִּין אִינֵשׁ בְּרַתֵּיהּ וְלָא נוֹזִיף בְּרִבִּיתָא. מַאי טַעְמָא? בְּרַתֵּיהּ, מְגָרְעָא וְנַפְקָא, וְהָא, מוֹסִיפָא וְאַזְלָא. לָא בָּאתָ לְיָדוֹ עַד שֶׁלֹּוֶה בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״ה:ל״ה) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ" וְגוֹ'. לֹא בָּאתָ לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ". לֹא 'לָךְ' אֶלָּא לְגֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) 'לְגֵר', וְלֹא לְגֵר־צֶדֶק, אֶלָּא לְגֵר־תּוֹשָׁב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "גֵּר וְתוֹשָׁב". "מִשְׁפַּחַת גֵּר", זֶה עוֹבֵד כּוֹכָבִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'לְעֵקֶר', זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ].

לא תצא כצאת העבדים. שהעבדים [כנענים] יוצאים בשן ועין, והיא תצא בלא הכאת שן ועין:

ויאמר נקבה שכרך. שכרך אתה ממני שלא עסקת בפריה ורביה לשם שמים, אלא שבדעתך למכור בנותיך לאישות, שכך דרכן של רשעים, וכן הוא אומר וכי ימכור איש את בתו לאמה (שמות כא ז), שמגלגלין זכות ע"י זכאי, וחובה ע"י חייב, זה שלא עסק בפריה ורביה לשם שמים סופו יעני ומוכר את בתו: