וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃
עין יעקב
בבא קמא פרק א - תָּנוּ רַבָּנָן: (שמות כא) "כִּי יִגַּח", אֵין נְגִיחָה אֶלָּא בְּקֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: (מ"א כב) "וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל, וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר ה': בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר: (דברים לג) "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח", מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: דִּבְרֵי תּוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יַלְפִינָן. תָּא שְׁמַע: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ".
שמות רבה
מהו הנה אנכי נוגף? אמר הקדוש ברוך הוא: הריני דוחק עליך את המכות, כמה דכתיב (שמות כא, לה): וכי יגוף שור את איש. רבי יהושע בן לוי אמר: כל מכה ומכה, שהיתה באה על המצריים במצרים, היה הדבר ממשמש ובאה עמה, שנאמר: הנה אנכי נוגף. הנה, זה הדבר, כמה דאת אמר (שם ט, ג): הנה יד ה' הויה במקנך. את כל גבולך בצפרדעים רבותינו זכרונם לברכה אמרו: המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים, גרם להם שיעשו שלום ביניהם. כיצד? היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים. המצריים אומרים: עד כאן תחומנו! והכושים אומרים: עד כאן תחומנו! כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם, הגבול שהיו נכנסות לתוכו, הדבר ידוע שאין השדה שלו, שנאמר: את כל גבולך, גבולך ולא של אחרים. ועלו ובאו בביתך אמר רבי יהודה בר שלום: המעולות שבהם, יהיו בביתך. בנוהג של עולם, מלך בשר ודם נכנס במדינה, כל אחד נותנין לו מדור לפי כבודו, אבל המלך לתוך הפלטרין שלו, הוא דר במקום מישור. אם כן למה נאמר ועלו ובאו בביתך? המעולות שבהן, היו בביתו של פרעה. ובתנוריך ובמשארותיך, כשהיתה המצרית לשת את העיסה ומסקת את התנור, באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה, ואוכלין את הבצק, ויורדין לתוך התנור, ומצננין אותו, ונדבקות בפת, שנאמר: ובתנוריך ובמשארותיך. ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור? הוי אומר: בשעה שהוא מוסק מן הצפרדעים. נשאו חנניה מישאל ועזריה קל וחומר בעצמן, וירדו לתוך כבשן האש. ומהו ושרך היאור צפרדעים? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת (יחזקאל כט, ג): לי יאורי, אראה אותך אם הוא שלי, או שלך, שמכתו ממני תבא עליו, ואני גוזר עליו והוא יעלה צפרדעים, כשם שגזרתי על המים. שבתחלה אמרתי (בראשית א, כ): ישרצו המים, ועשו צוויי, כן היאור יעשה גזירתי:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
וכי יגח פרט לשהגיחוהו מכאן אמרו שור האצטדין פטור לפי שאינו אלא מעושה: שור. אין לי אלא שור שאר בהמה חיה ועוף מניין ת"ל כי יגח מכל מקום: כי יגח. אין לי אלא נגיחה נגיפה נשיכה רביצה בעיטה מניין נאמר כן כי יגח שור ונאמר למטן (פס' ל"ה) וכי יגוף שור מה למטן עשה נגיפה כנגיחה אף כאן נעשה נגיחה כנגיפה: את איש. עד שיהא מתכוין לו: או את אשה. עד שיהא מתכוין לה: איש ואשה. אין לי אלא איש ואשה מניין לרבות קטן וקטנה טומטום ואנדרגינס ת"ל את איש או את אשה: ומת סקול יסקל השור. לעשות שאר בהמות כשור אין לי אלא אלו שנגמר דינן מניין לרבות ילדותיהן וערוביתיהן ת"ל סקל יסקל: ולא יאכל את בשרו. מה אני צריך וכי אין אנו יודעין שהיא נבלה ונבלה אסורה באכילה מה ת"ל ולא יאכל את בשרו מגיד שאם שחטו משנגמר דינו בשרו אסור באכילה יכול אם שחטו עד שלא נגמר דינו יהא אסור באכילה ת"ל סקל יסקל ולא יאכל את שהוא בכלל סקילה בשרו אסור באכילה ואת שאינו בכלל סקילה בשרו מותר באכילה: לא יאכל בשרו. אין לי אלא בשר מניין ליתן גידים ועצמות קרנים וטלפים כיוצא בבשר ת"ל את בשרו לרבות: לא יאכל בשרו אפילו לכלבים הרי זה בא לאסרו בהנאה: ובעל השור נקי. בן עזאי אומר נקי מדמי כולו כאדם שאומר יצא איש פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום ר' אלעזר בן עזריה אומר נקי מדמי ולדות ר' אליעזר אומר נקי מחצי נזק: