א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ (ס)
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
או נודע בבית דין בבעלים מניין ת"ל (פס' כ"ט) והועד בבעליו הא אין העדה אלא בפני בית דין ובפני בעלים: נגח. הרי יום: תמול. הרי שנים: שלשום. הרי שלשה הוי אין מועד עד שיועד שלשה ימים ולא שלשה פעמים: ולא ישמרנו בעליו הא אם שמרו כראוי ויצא והזיק פטור: ולא ישמרנו. לרבות שואל ושומר חנם ונושא שכר ושוכר כעליון: ד"א ולא ישמרנו מי שיש בו דעת יצאו חרש שוטה וקטן שאין [בהן] דעת לשמור: שלם ישלם. לרבות של חרש שוטה קטן הא כיצד מעמידן להן אפטרופין ומעידים בפני אפטרופין ואם הזיקו יהוא חייבין לשלם: שור תחת השור. מלמד שמשלם נזק שלם: והמת יהיה לו לניזק: יכול יהא אומר לו תן לי מאה [מנה] תחת שור (והלא) [והלה] אומר טול שור יפה חמש סלעים תחת שורך ת"ל שור תחת השור מה תחת האמור להלן דמים אף כאן דמים: והמת יהיה לו. מיטפל בנבלה עד שימציאה לו: