וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כה) משנה מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח ערבית במערב אמר רבי יוחנן בן מרי עדי שקר הן וכשבאו ליבנה קיבלן ר״ג. ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו וליל עיבורו לא נראה וקיבלן ר״ג אמר רבי דוסא בן הרכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה. אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח ליה רבן גמליאל לרבי יהושע גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל י״ה להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר (ויקרא כג ד) אלה מועדי ה׳ מקראי קודש וגו׳ בין בזמנן ובין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס אמר ליה אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד להן לישראל מימות משה עד עכשיו שנאמר (שמות כד ט) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל למה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמדך שכל ג׳ וג׳ שנתמנו בית דין על ישראל הרי הן כבית דין של משה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל י״ה להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקיימת את דברי:
תנחומא בובר
ד"א והנה מלאכי אלהים זה משה ואהרן, שנאמר ויעל משה ואהרן (שמות כד ט), והנה ה' נצב עליו, וירד ה' על הר סיני (שם יט כ), ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק (בראשית כח יג), ונאמר בסיני אנכי ה' אלהיך (שמות כ א).
שמות רבה
ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים - הדא הוא דכתיב ( תהלים קלה, ו): כל אשר חפץ ה' עשה וגו'. אמר דוד: אף על פי, שגזר הקדוש ברוך הוא, (שם קטו, טז): השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. משל למה הדבר דומה? למלך שגזר ואמר: בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי. כך, כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, גזר ואמר: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. כשבקש ליתן התורה, בטל גזירה ראשונה, ואמר: התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל, שנאמר ( שמות יט, כ): וירד ה' על הר סיני. וכתיב (שם כד, א): ואל משה אמר עלה אל ה', הרי, כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וגו'. כמו כן כשבקש אמר (בראשית א, ט): יקוו המים. וכשבקש, עשה את היבשה ים ותהום, שנאמר (עמוס ה, ח; ט, ו): הקורא למי הים. ואומר (בראשית ז, יא): ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה. וכשבקש, עשה את הים ותהומות יבשה, שנאמר (שמות יד, כט): ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ואומר (תהלים קו, ט): ויוליכם בתהומות כמדבר. וכן במצרים, במשה שהיה בארץ, נתן לו רשות לשלוט במעשה שמים, שנאמר: ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים וגו'. למה הביא עליהם ברד? לפי ששמו ישראל נוטעי כרמים, וגנות, ופרדסים, ואילנות, לפיכך הביא עליהם ברד, ושבר את הכל. על האדם ועל הבהמה, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא שמעו לדבריו מה שאמר להם (שמות ט, יט) שלח העז - אמר הקדוש ברוך הוא: כדי שיבא הברד על הכל: