וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף לו) גמ׳. מאי (יהושע ח לג) והחציו אמר רב כהנא כדרך שחלוקין כאן חלוקין באבני אפוד מיתיבי שתי אבנים טובות היו לו לכ״ג על כתפיו אחת מכאן ואחת מכאן ושמות של י״ב שבטים כתוב עליהם ששה על אבן זו וששה על אבן זו שנאמר (שמות כח י) ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם מפני שיהודה מוקדם וחמשים אותיות היו כ״ה על אבן זו וכ״ה על אבן זו ר׳ חנינא בן גמליאל אומר (ע״ב) לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני כיצד בני לאה כסדרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן ובני שפחות באמצע ואלא מה אני מקיים כתולדותם בשמותם שקרא להם אביהם ולא בשמות שקרא להם משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני דן ולא דני גד ולא גדי תיובתא דרב כהנא תיובתא ואלא מאי והחציו תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של מול הר עיבל מפני שלוי למטה אדרבה מפני שלוי למטה בצרי להו ה״ק אע״פ שלוי למטה בני יוסף עמהם שנאמר (יהושע יז יד) וידבר בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי גו׳ והכל אחד וגו׳ ויאמר אליהם יהושע אם רב עתה עלה לך היערה אמר להם לכו והחביאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין רעה אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שליטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט כב) בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וא״ר אבהו א״ת עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי בר׳ חנינא אמר מהכא (שם מח טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין העין שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין העין שולט בהן הני חמשין אותיות חמשין נכי חדא הווין אמר רבי יצחק הוסיפו ליוסף אות אחת שנאמר (תהלים פא ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדותם בעינן אלא בכל התורה כולה בנימן כתיב הכא בנימין שלם כדכתיב (בראשית לה יח) ואביו קרא לו בנימין. אמר רב חנא בר ביזנא א״ר שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחד משמו של הקב״ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא זכה ונקרא כולו על שמו של הקב״ה יוסף מאי היא דכתיב (בראשית לט יא) ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו. תנא ראוי היה יוסף לצאת ממנו י״ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר (בראשית לז ב) אלה תלדות יעקב יוסף ויצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו של יוסף שנאמר (שם מו כא) ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד. בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור לאמו. אשבל ששבו אל. גרא שגר באכסניות. ונעמן שנעים ביותר. אחי וראש אחי וראש הוא. מופים וחופים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. וארד א״ד שירד לבין אוה״ע וא״ד שפניו דומין לוורד:
מדרש אגדה
ועשית שנים כרובים. והלא אמר לך וצוך במעמד הר סיני לא תעשה לך פסל וכל תמונה (שמות כ' ד'). לא קשיא, לך לא תעשה אבל לי עשה, כיוצא בו מחלליה מות יומת וגו' (שמות ל"א י"ד) ובמקום אחר אומר וביום השבת שני כבשים (במדבר כ"ח ט'), כיוצא בו ערות אשת אחיך וגו' (ויקרא י"ח ט"ז), ואמר אחר מכאן יבמה יבוא עליה (דברים כ"ה ה'):
מדרש תהילים
ה' אהבתי וגו'. זה שקול כנגד בריאת עולמך. בראשון כתיב (בראשית א א) בראשית ברא אלקים את השמים. ובמשכן כתיב (שמות כו ז) ועשית יריעות עזים. בשני יהי רקיע ויהי מבדיל. במשכן והבדילה הפרכת. בשלישי יקוו המים. ובמשכן (שמות ל יח) ועשית כיור נחשת וגו' לרחצה. ונתת שמה מים. ברביעי יהי מארות. במשכן (שמות כה לא) ועשית מנורת זהב. בחמישי ישרצו המים נפש חיה. ובמשכן (שם כ) והיו הכרובים. בששי נעשה אדם. ובמשכן (שמות כח א) ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. בשביעי ויכלו ויקדש אותו. ובמשכן (במדבר ז א) וימשחם ויקדש אותם. הדא הוא דכתיב (דברים ד כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. לשמיע בקול תודה. אמר רבי אבין זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא. (תהלים קו א) הודו לה' כי טוב: