וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃
אוצר מדרשים
בילקוט נסמנה סתם מלאכת המשכן, וכן קורא אותה רש״י עה״ת סתם: כך שנינו במלאכת המשכן גובהה של מנורה וכו' (תרומה כ״ה ל״ה), שנינו במלאכת המשכן וכו׳ (במדבר ט׳ י"ח). הרמב"ן קורא אותה ברייתא דמלאכת המשכן וכן קוראין אותה התוספות בכמה מקומות (שבת כ״ב:), והאברבנאל קורא אותה משנת המשכן.
שמות רבה
דבר אחר: ויביאו את המשכן, הה"ד (שיר ד): צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן, שהיתה שמחה גדולה בישראל, שהקב"ה שורה אצלם. בנות ציון, בנים המצוינין לי, ע"י עובדי כוכבים. מה ציון הזה נראה באצבע, כך ישראל נראין באצבע. הוי, בנות ציון המצוינין לי. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו, זה ממ"ה הקב"ה. בעטרה שעטרה לו אמו, זה המשכן. למה קראו עטרה? אלא, מה העטרה מצויירת, כך המשכן היה מצוייר, שנאמר (שמות לה): ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש ואורג עושי כל מלאכה וחושבי מחשבות. הוי, בעטרה שעטרה לו אמו. אמר רבי יצחק: חזרתי בכל המקרא, ולא מצאתי שעשתה בת שבע עטרה לשלמה. רשב"י שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: איפשר ששמעת מאביך, מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. משל למלך, שהיתה לו בת יחידה, והיה מחבבה ביותר מדאי, והיה קורא אותה בתי. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי. כך הקב"ה, בתחילה קרא לישראל בת, שנאמר (תהלים מה): שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, לא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר (שיר ה): פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה, לא זז מחבבן, עד שקראן אמי, שנאמר (ישעיה נא): הקשיבו אלי עמי ולאמי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע. עמד רשב"י ונשקו על ראשו. ביום חתונתו, בסיני. ביום שמחת לבו, בירושלים. דבר אחר: ביום חתונתו, על הים. וביום שמחת לבו, באהל מועד. דבר אחר: ביום חתונתו, במשכן. וביום שמחת לבו, בבית המקדש. וכן דוד אמר (תהלים מח): יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. יפה נוף משוש כל הארץ אמר רבי יוחנן בן אלעזר: מעשה היה בפרקמטיוס אחד, שהלך לירושלים למכור את שלו, הלך וישב שם ולא מכר. אמר: זו היא שאומרים עליה משוש כל הארץ?! לאחר שעה מכר כל פרקמטיא שלו. אמר: יפה נוף משוש כל הארץ. אמר רבי יוחנן: כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים, וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם. למה? שלא יחשב בירושלים ויצר, לפי שנקראת: משוש כל הארץ. וכל השבח הזה למה? שהיא קרית מלך רב. ומשחרבה, ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ. מהו ערבה? חשכה, קבלה, כמה דאת אמר ( בראשית א): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. בעולם הזה שבת משוש כל הארץ, וכשיבנה הקב"ה את ירושלים, הוא מחזר לתוכה את כל השמחה, שנאמר (ישעיה נא): כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה: