שמות כח:י מדרש: קוהלת רבה, מדרש לקח טוב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וּבַמֶּה אֲנִי מוֹשְׁחוֹ, אָמַר לוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח משֶׁה, אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ לֹא שִׁבְטְךָ הוּא אֶלָּא אָחִיךָ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. וּמְשִׁיחָתוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, ז): וְלָקַחְתָּ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה וְנִתְחַיֵּב, אִלּוּלֵי שֶׁשְּׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים חֲקוּקִים עַל לִבּוֹ, דִּכְתִיב (שמות כח, כט): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִיבִין עָלַי שְׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים וּמְלָכִים. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וּבַמֶּה אֲנִי מוֹשְׁחוֹ, אָמַר לוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח משֶׁה אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ לֹא שִׁבְטְךָ הוּא אֶלָּא אָחִיךָ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. וּמְשִׁיחָתוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלָקַחְתָּ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה וְנִתְחַיֵּב אִלּוּלֵי שְׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים חֲקוּקִים עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו, דִּכְתִיב (שמות כח, יב): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן, שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם, אָמָר רַב בֵּיבַי אִלּוּ הָיוּ חֲסֵרִים אוֹת אַחַת לֹא הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין. תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁלשָׁה כְּתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה בּוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בּוֹ דָּוִד וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי מֻנָּח לְדוֹרוֹת, כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְתוֹרָה כְּאִלּוּ זָכָה לִשְׁלָשְׁתָּן, וְכָל שֶׁלֹא זָכָה לְתוֹרָה כְּאִלּוּ לֹא זָכָה לְאַחַת מֵהֶן. רַבִּי בּוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לִקְנוֹת לוֹ שֵׁם, דִּכְתִיב (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אֻמָּה וֵאלֹהֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא עָשִׂיתָ קֹדֶשׁ חֹל, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עַצְמְךָ פָּדִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. כְּתִיב (דברי הימים א יז, כא): אֲשֶׁר הָלַךְ לוֹ אֱלֹהִים, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים, הָלַךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלְכוּ זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, חָבִיב שֵׁם טוֹב מֵאֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁאֲרוֹן הַבְּרִית לֹא הָלַךְ אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם. וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מְנָא לָן, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת וַה' נָתַן אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל הַגּוֹיִם, חָבִיב שֵׁם טוֹב מִכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, שֶׁכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת בָּטְלוּ, וְשֵׁם טוֹב לֹא בָּטֵל. תַּלְמִידָיו דְּרַבִּי אַבָּא, וְאַבָּא צִידוֹנִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חֲבִיבָה מִיתָתָן שֶׁל שְׁבָטִים יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם לֹא נֶאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם, וּבְמִיתָתָן נֶאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִרְיָם וְיוֹכֶבֶד הֵן הֵן הָיוּ חַיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות א, טו): שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה, שִׁפְרָה זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת אֶת הַיְלָדִים. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָה וְרָבָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁשִּׁפְּרוּ אוֹתָן בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה לְשֵׁם שֶׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. פּוּעָה זוֹ מִרְיָם, שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בָּאִשָּׁה וְהַוְלַד יוֹצֵא. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ משֶׁה שֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה שֶׁהוֹפִיעָה אֶת מַעֲשֵֵֹה אָחִיהָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּעַת בִּפְנֵי פַּרְעֹה וְאָמְרָה לוֹ אוֹי לְךָ מִיּוֹם הַדִּין. תָּנֵי שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרָא לָאָדָם הַזֶּה, אֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֲחֵרִים, וְאֶחָד שֶׁקָּרוּי לוֹ בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת בְּרִיָּתוֹ.

ואת יקר תפארת גדולתו. א"ר יוסי ב"ר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה, כתיב כאן תפארת גדולתו, וכתיב התם לכבוד ולתפארת (שמות כח י):