שמות לב:לג מדרש: ויקרא רבה, מדרש תנחומא ומדרש תהילים

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, יב): שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וגו', שִׂנְאָה שֶׁנָּתְנוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הִיא עוֹרְרָה לָהֶן דִּינֵי דִינִין, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן קָרוֹב לִתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיְתָה הַשִּׂנְאָה כְּבוּשָׁה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד שָׁנָה שֶׁנִּתְעוֹרְרָה עֲלֵיהֶן בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כ, ז): וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי וגו', וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא (יחזקאל כ, ח): וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ וגו', וְעָשִׂיתִי עִמָּהֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, ט): וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי וגו'. (משלי י, יב): וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, שֶׁאוֹהֵב הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'. דָּבָר אַחֵר, שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים, שִׂנְאָה שֶׁנָּתַן אַהֲרֹן בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הִיא עוֹרְרָה עֲלֵיהֶם דִּינֵי דִינִין. אָמַר רַבִּי אַסֵּי מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן נוֹטֵל קָרְבָּנָם וּפוֹחֲסוֹ לִפְנֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם דְּעוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. הוּא שֶׁמּשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן (שמות לב, כא): מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה, אָמַר לוֹ מוּטָב הָיָה לָהֶן שֶׁיִּדּוֹנוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִדּוֹנוּ מְזִידִין. הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה (שמות לב, לג): מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אֵין לְשׁוֹן הַשְׁמָדָה הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן כִּלּוּי בָּנִים וּבָנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ב, ט): וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, תְּפִלָּה שֶׁנִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלָיו, וּמַה נִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלָיו, רַבִּי מָנָא דִּישְׁאַב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּתִיב (ויקרא א, ח): וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא א, יא): וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא א, ז): וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבּוֹר שְׂנוּאָה וּמֵימֶיהָ חֲבִיבִין, חָלַקְתָּ כָּבוֹד לָעֵצִים בִּשְׁבִיל בְּנֵיהֶן, דִּתְנִינַן תַּמָּן כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן, וּלְאַהֲרֹן אֵין אַתָּה חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד בִּשְׁבִיל בָּנָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁבִּשְׁבִילְךָ אֲנִי מְקָרְבוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עִקָּר וּבָנָיו טְפֵלִים (ויקרא ו, ב): צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר.

וְכֵן מֹשֶׁה נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה (שמות לד, כח). וּמִנַּיִן שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמוֹ? דִּכְתִיב: זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי (מלאכי ג, כב). נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְגוֹ' (שמות לב, לב). וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ (ישעיה סג, יא) וּכְתִיב: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמות לב, ז). נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ (שמות ב, יג). מִלִּפְנֵי הַדִּין בָּרַח וְלַדִּין חָזַר. צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל (דברים לג, כא). וַהֲלֹא הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.

אל תרימו קרנכם למרום תדברו בצואר עתק. כי לא ממוצא וממערב. בשעה שראה בלשצר (דניאל ה ה) פס ידא די כתבא. אמר תמה אני שמא מלכות מרדה בי והוא משליח לכל אפרכיא ולא מצא שמרדה בו מלכות. הוי כי לא ממוצא וממערב. אמר לו הקב"ה לכל אפרכות שלחת שמא אצלי שלחת אני הוא משפיל ומרים שנאמר אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. דבר אחר זה ישפיל מדבר בישראל בשעה שעשו אותו מעשה ואמרו (שמות לב א) כי זה משה בזה הושפלו. ובשעה שאמר להם הקב"ה (שם ל יג) זה יתנו כל העובר על הפקודים נתרוממו בזה. הוי זה ישפיל וזה ירים: