שמות לד:ל מדרש: ספרי במדבר, מדרש תנחומא, אוצר מדרשים ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

אל מחוץ למחנה תשלחום למה נאמר לפי שהוא אומר וישלחו מן המחנה, שומע אני לא יגעו לא בארון ולא בנושאים אבל יתנו להם מקום בפני עצמם תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום: ולא יטמאו את מחניהם מכאן אמרו ג' מחנות הם מחנה ישראל ומחנה לויה ומחנה שכינה. מפתח ירושלים ועד הר הבית מחנה ישראל מפתח הר הבית עד העזרה מחנה לויה מפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה. אשר אני שוכן בתוכם חביבים הם ישראל אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם וכן הוא אומר השוכן אתם בתוך טומאתם (ויקרא טז) ואומר ולא יטמאו את מחניהם א) אומר ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה ב) (במדבר ל״ה:ל״ד). ר' יוסי הגלילי אומר בא וראה כמה כח עברה קשה עד שלא פשטו ידיהם בעבירה לא היו בהם זבים ומצורעים ומשפשטו ידיהם בעבירה היו בהם זבים ומצורעים. לפי דרכנו למדנו ששלשה דברים אלו אירעו בו ביום, ר' שמעון בן יוחאי אומר בא וראה כמה כח עבירה קשה שעד שלא פשטו ידיהם בעברה נאמר בהם ומראה כבוד ה' כאש אוכלת (שמות כ״ד:י״ז) לא יראים ולא מזדעזעים, משפשטו ידיהם בעברה מה נאמר בהם וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו (שם ל"ד):

ויעשו כן בני ישראל הודיע שבחן של ישראל שכשם שאמר להם משה כן עשו. מה תלמוד לומר כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל מלמד שאף הטמאים לא עכבו:

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה, זָכָה לִשְׁלֹשָׁה. בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא, זָכָה וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שמות לד, ל). בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח).