וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
מדרש תנחומא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַד כַּמָּה חַיָּב אָדָם הַמְטַפֵּל בַּכִּלְאָיִם. כָּךְ תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ (ויקרא יט, יט), אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי מֵאָה כֵּלִים אָסוּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ. אֲבָל אִם פֵּרַשׂ אוֹתוֹ תַחְתָּיו בִּלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹגֵעַ בְּשָׂרוֹ בְּכִלְאַיִם, מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. עָלֶיךָ לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַצִּיעָן תַּחְתֶּיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ מִצְוֹתַי וְחֻקּוֹתָי. לָמָּה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל כָּל מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ לְשָׁמְרוֹ. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד. עָשָׂה מִצְוֹת הַרְבֵּה, מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָכִים הַרְבֵּה לְשָׁמְרוֹ, כִּי מַלְאָכָיוּ יְצַוֶּה לָּךְ וְגוֹ' (תהלים צא, יא). כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה בַּמִּצְוֹת, הוּא קֹנֶה שֵׁם טוֹב לְעַצְמוֹ. אַתְּ מוֹצֵא שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם, אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִין לוֹ בְּנֵי אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ. טוֹב מִכֻּלָּן מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ.
תנחומא בובר
ויקהל משה וגו' (שמות לה א). ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם וגו' (שם שם ל). זש"ה טוב שם משמן טוב (קהלת ז א), שהשמן הטוב כמה ריחו הולך מיל אחד או שני מיין, אבל השם הטוב הולך מסוף העום ועד סופו, הוי טוב שם משמן טוב.
תנחומא בובר
ד"א טוב שם. טוב היה שמו של בצלאל, משמן הטוב, למה שפרסמו הכתוב, שנאמר ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל.