שמות לט:לג מדרש: מדרש שמואל, תנחומא בובר, מדרש תנחומא ואוצר מדרשים

ותעלהו עמה כאשר גמלתו וגו' (שמואל א' א' כ"ד). הכא את אמר ותביאהו בית ה' שילה (שם שם), ולהלן את אמר ויטוש משכן שילה (תהלים ע"ח ס'), ר' אליעזר בשם רבי יוסי ברבי חנינא בית שילה אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, וירושלים בית אבנים מלמטן והתקרה מלמעלן, רבי זעירא בעי יכול אף הקרשים, אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לא כן כתיב קרסיו קרשיו (שמות ל"ט ל"ג), ר' חייא בר אידי בעי יכול כגבהו של בית.

ויביאו את המשכן אל משה וגו' (שמות לט לג), זש"ה תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק (תהלים לא יט), מדבר במשה, בשעה שאמר לו הקב"ה לעשות [משכן], מיד אמר להם קחו מאתכם תרומה לה' (שמות לה ה), והיה משה עסוק במשכן, אמר ר' חנינא ששה חדשים היה עסוק במשכן, ג' חדשים עשו אותו, וג' חדשים קיפלו אותו, אעפ"י כן היו מתלוננים עליו ואומרים הרי נעשה המשכן, לא היה אומר שהוא משרה שכינתו אצלינו, והקב"ה נתכוון שיעמד המשכן בחודש שנתבשר אברהם אבינו ביצחק, לא עשה אלא כיון שהגיע החודש, אמר לו הקב"ה ביום החדש הראשון באחד לחדש [תקים את משכן אהל מועד] (שמות מ ב), באותה שעה אמר הקב"ה תאלמנה שפתי שקר, אותם שהיו מתלוצצים אחר המשכן, התחילו טוענים אותו ובאין כל אחד ואחד במלאכה, שנאמר ויביאו את המשכן אל משה.

[ויביאו את המשכן]. זש"ה (הוד) [עוז] והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (משלי לא כה). מעשה בר' אבהו כשהיה מסתלק מן העולם, הראה לו הקב"ה מתן שכרו שמתתוקן לו לעולם הבא, והעביר לפניו י"ג נהרים של בלסמון, והיה רואה אותן ותמיה, והיה אומר כל אלה לאבהו, והיה קורא לעצמו הפסוק לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי (ישעיה מט ד), [הוי ותשחק ליום אחרון]. זבדי בן לוי, ולוי בן פייטם, ור' יהודה בן לוי [קראו] כל אחד ואחד מהם פסוק בשעת סילוקן מן העולם, אחד קרא על זאת יתפלל כל חסיד וגו' (תהלים לב ו), והאחד קרא מה רב טובך (שם לא כ), והאחד קרא וישמחו כל חוסי בך (שם ה יב), הוי בשעת סילוקן מן העולם הקב"ה מראה להם מתן שכרן, אמר בן עזאי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו (שם קטז טו), אימתי הקב"ה מראה לצדיקים היקר שהוא תוקן להם סמוך למיתתן, הוי ותשחק ליום אחרון וגו'.