וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃
ספרי זוטא
תעשה בבקר [ונאמר להלן והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר (שמות ל ז) אבל איני יודע איזה יקדים כשהוא אומר את הכבש האחד תעשה בבקר] הוא יקדים יכול שחיטתו מנין אף זריקת דמו ת״ל תעשה בבקר תעשה אי אפשר לומר שיקדים הקטר קטרת לזריקת דמו של כבש שכבר נאמר את הכבש אחד תעשה בבקר ואי אפשר לומר שיקדים הקטר חלבו של כבש להקטר קטרת שכבר נאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר הא מה הדבר מלמד שהקטר קטרת בין זריקת דמו של כבש להקטר חלביו וכבר זכינו שאין מקריבין אלא על מערכה בנויה ת״ל וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט לח) אם לומר מזבח בנוי והלא כבר נאמר וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך (שמות כ כא) הא מה אני מקיים וזה אשר תעשה על המזבח אלא זו המערכה מכאן זכינו שהמערכה קודמת לכל המעשים ושחיטת הכבש האחד אח״כ וזריקת דמו אח״כ והקטר קטורת אח״כ והקטר חלבי הכבש אחר הקטר הקטורת וכן בבקר:
אוצר מדרשים
ב') וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳ וגו׳ (שמות ל״ט מ״ג) והיכן צוהו? ועשו לי מקדש (שם כ״ה ח׳). ויתן את השלחן באהל מועד וגו׳ ויערך עליו ערך לחם לפני ה׳ כאשר צוה ה׳ (שם מ׳ כ״ב) והיכן צוהו? ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה׳ (ויקרא כ״ד ח'). וישם את המנורה באהל מועד וגו׳ ויעל הנרות לפני ה׳ כאשר צוה ה׳ את משה (שמות מ׳ כ"ד כ״ה) והיכן ציוהו? על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה׳ (ויקרא שם). וישם את מזבח הזהב וגו׳ ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוח ה׳ את משה (שמות שם), היכן ציוהו? בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה (שמות ל׳ ז׳). ואת מזבח העולה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העולה ואת המנחה כאשר צוה ה׳ את משה (שם מ׳ כ״ט), היכן ציוהו? את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני וגו׳ (שם כ״ט ל״ט). ד״א וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳ כן עשו ויברך אותם משה, מה היא הברכה שבירכן? א״ל יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ר׳ מאיר אומר כך ברכן ה׳ אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו׳ (דברים א׳ י״א), אמר להם כשם שנתעסקתם במלאכת המשכן ושרתה השכינה במעשה ידיכם כן תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה במעשה ידיכם, והם אומרים ויהי נועם ה׳ אלהינו וגו׳ (תהלים צ׳ י״ז. עי׳ ילקוט סוף פקודי). בזמן שישראל ברצון לפני המקום מה נאמר בהם? את קרבני לחמי (במדבר כ״ח ב׳) כבנים המפרנסים אביהן. בשעת תוכחות מהו אומר? לאשי ריח (שם), כל הקרבנות שאתה מקריב אינן אלא לאש, וכן הוא אומר לא על זבחיך אוכיחך ועולותיך לנגדי תמיד, לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים (תהילים נ׳:ח׳-ט׳) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, וכי יש רעבון לפני, ואילו יש רעבון לפני, כבש אתה מקריב לי בבקר וכבש בין הערבים, וכי יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי? מה שאמרתי לך זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך, אלא שתהא מודה בו ותשלם לעליון נדריך. כתיב ועשו לי מקדש, אמר הקב״ה למשה מעלה אני שבטך שבט לוי עשוי ד׳ מעלות מעין הכבוד של מעלה, הושיבם בענני כבוד שנאמר לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב), עשה אותם דגלים כדגלי מרום, שבט יהודה במזרח יששכר וזבולון עמו, כנגדן במרום טלה שור תאומים עם החמה במזרח, משמשין חמשה חלקים בתוך שמונה במזרח. דגל ראובן בדרום ושמעון וגד עמו, כנגדן במרום סרטן אריה בתולה עם החמה בדרום, משמשין ה׳ חלקים מתוך שמונה בדרום, ומחניהם חלק אחד במזרח ושנים במערב נמצא רוב תשמישיהן בדרום. דגל אפרים במערב מנשה ובנימין עמו, וכנגדן עם החמה במערב מאזנים עקרב וקשת. דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו, וכנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים מן העגלה ולדרום. בזמן שהעולם מכוסה בעבים בימות הגשמים. —קורא אותן צבאות, צבאות ה׳ (שמות י״ב מ״א) וקורא אותן כוכבים והנכם היום ככוכבי השמים (דברים א׳ י׳), חבב את שמותם משפחת הפרצי משפחת הזרחי (במדבר כ״ו כ׳), עשה אותן מעלות מעלות משוררין לפניו ומשרתים לעבודתו שנאמר לעמוד לפני ה׳ ולשרתו (דברים י׳ ח׳). משה ואהרן ובניו חונין במזרח בין דגל יהודה לאהל מועד, משה לדברות ואהרן לקרבנות. שניים להם בני קהת בדרום, ומה היא עבודתם? כל כלי הקדשים אשר באהל מועד הארון והשלחן והמנורה והמזבחות. שלישים להם בני גרשון במערב ועבודתן היריעות והקלעים, רביעית להן בני מררי בצפון ועבודתן הקרשים והעמודים והאדנים, וכדרך חנייתן כך נסיעתן ואהל מועד באמצע, כאשר יחנו כן יסעו (במדבר ב׳ י״ז).
ספרא
[ח] "ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר". נאמר כאן "בבקר בבקר" ונאמר בתמיד (במדבר כח, ד) "בבקר" – איני יודע איזה יקדים? יקדים דבר שנאמר בו "בבקר בבקר" לדבר שלא נאמר בו אליו 'הבקר' אחד. נאמר בעצים "בבקר בבקר" ונאמר בקטורת (שמות ל, ז) "בבקר בבקר" – איני יודע מי יקדים את מי? מי מכשיר את מי?! עצים מכשירים הקטרת! הם יקדימו את הקטרת!