וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ (פ)
אוצר מדרשים
כ״ט) מנין לנו רחיצת הפנים והידים וקנוח התורף ואח״כ הרגלים? מהכא ורחצו ידיהם ורגליהם (שמות ל׳:כ״א) עליון עליון.
אוצר מדרשים
ע״ג) ג׳ דברים אמר בן עזאי שראה ברבי עקיבא (בבית הכסא): צוארו כלפי מערב, ולא פרע עד שישב, ולא קינח בימין אלא בשמאל (עי׳ ברכות ס״ב.). מנין לנו רחיצת הפנים והידים וקינוח תורף ואח״כ הרגלים? מהכא: ורחצו ידיהם ורגליהם (שמות ל׳:כ״א) – עליון עליון תחלה.
ספרא
[ח] "חקת עולם לדורותיכם" – לרבות יציקות ובלילות ותנופות והגשות וקמיצות והקטרות והמליקות והקבלות והזאות. מנין דשתויי יין שעבד – עבודתו פסולה? תלמוד לומר "ולהבדיל בין הקדש ובין החול". ומנין למחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים? תלמוד לומר "חקת עולם" "חקת עולם" (שמות כט, ט) לגזירה שוה.