לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי׃
מדרש תהילים
לא אירא מרבבות עם. כשבאו עמי במלחמה. והוא שמשה אמר (דברים ז יז) רבים הגוים האלה ממני. מה כתיב (שם יח) לא תירא מהם:
מדרש תהילים
דבר אחר למנצח בנגינות. זה שאמר הכתוב (משלי יא י) בטוב צדיקים תעלוץ קריה. מה כתיב למעלה מן הפרשה (תהלים ג ח) קומה ה'. ועכשיו אני מנגן להקב"ה כשיאבדו רשעים. וכן את מוצא (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה. מיד (שם טו א) אז ישיר משה. מהו ויאמרו לאמר לומר לדורות כשתהיו נכנסין לצרה לא תאמרו אנו עושין מלחמה. ה' נלחם לכם ואתם אומרים שירה. (שופטים ד כד) ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה. אחר כך (שם ה א) ותשר דבורה. וכן הוא אומר (תהלים ג ח) קומה ה' הושיעני. ואחר כך (שם) כי הכית את כל אויבי לחי. וכי בלחי הכה אותם אין לו שרפים ואין לו פגעים. שיני רשעים שברת. משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהלכו בדרך אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק אחד אמרו זה לזה נכנס בפונדק זה ונאכל. נכנסו שניהם ביחד הרשע ראה שם ברכות הרבה של דגים ופר ושור וכבש ואיל וכל עופות. אמר אותו רשע לצדיק למה אין אנו נותנין מעות ונקבל. אמר לו אותו צדיק לרשע וכי היום פתח מחדש זה הפונדק בעדינו אלו היום פתח ראשון היינו בודקין אותו. סוף דבר נכנסו שניהם לפונדק. ישבו זה לעצמו וזה לעצמו. היה אותו רשע אומר לפונדקי הבא לי פסיוני אחד. הבא לי קונדיטון. הבא לי מהכל. ואחר כך אמר אותו הצדיק לפונדקי הבא לי גלוסקא אחת והבא לי קערה אחת של עדשים. והיו יושבין ומשחקין זה על זה. הרשע אומר על הצדיק ראו זה השוטה כל הברכות הללו הם לפניו והוא אוכל עדשים. הצדיק ראה אותו איך הוא משחק עליו ואומר ראו כמה שוטה הוא זה אוכל ועכשיו שוברין את שיניו. אמר לו הצדיק תן לי שתי כוסות יין לברך נתן לו ובירך עליהם ועמד ונתן לפונדקי מעות אותו המעט שאכל והלך לו לשלום. אותו הרשע עמד לצאת אמר לו עשה חשבון. אמר לו כמה אכלתי גלוסקא אחת. אמר לו לא כי אם שתים. והוא אומר לא כן. וכן מתוך כך נכנסו דברים ביניהם התחיל הפונדקי שובר את שיניו. לכך נאמר שיני רשעים שברת. הרשעים אומרים (תהלים עג יא) איכה ידע אל. והצדיקים אומרים (שם קלט ד) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כולה:
מדרש תהילים
למנצח בנגינות. האזינה אלקים תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי י ט) הולך בתום ילך בטח. זה דוד. שנאמר (תהלים מא יג) ואני בתומי תמכת בי. ומעקש דרכיו יודע. זה אחיתופל. אין הקב"ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו. שנאמר (משלי כו כו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל והוא היה בעל מחלוקת שלו. והוא יועצו כל העצות. וכן הוא אומר (דברי הימים-א כז לג) ואחיתופל יועץ למלך. כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר (שמואל-ב טו לא) סכל נא את עצת אחיתופל. לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו. והוא שדוד אומר האזינה אלקים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני. למה מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב"ה לא אמרת אתה (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. (שם ג ז) לא אירא מרבבות עם. אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשוב עד כלותם. וכן אמר דוד אין זה מאותן. כיוצא בו הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא. גדול הוא ממני. וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. מהו כערכי כסדרי. שהוא מסדר עלי את ההלכות. אלופי ומיודעי שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה. וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו ברגש. כדתנן התמיד בי"ב הפר בעשרים וארבעה. וארבע פייסות היו שם. ולמה א"ר יוחנן כדי להרגיש את כל העזרה. שנאמר בבית אלקים נהלך ברגש. מיודעי. המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו שכן הוא אומר (שמואל-ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים והנה לקראתו חושי הארכי. כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם לג) ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא. (שם לד) ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני. אמר לפניו רבונו של עולם לך אני קורא. שנאמר אל אלקים אקרא וה' יושיעני: