תהילים ד:ה מדרש: רות רבה (לרנר), עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ואוצר מדרשים

ר' אבא בר כהנא פתח: רגזו ואל תחטאו (תהלים ד: ה) אמר דוד לפני הקב"ה, עד אימתי הם מתרגזים עלי ואומרים, לא פסול משפחה הוא? ולא מרות המואביה הוא? אמרו בלבבכם על משכבכם - אף אתם לא מאסור שתי אחיות אתם? ראו מה עיקרכם ודומו סלה. ואף תמר שלקח יהודה זקני, לא מפסול משפחה הוא אלא בתו של שם בן נח. מה אתם יש לכם יחסים, אף אני יש לי יחסים. ר' יעקב בר אבינא אמר, ארגיז יצרך ואל תחטא. ורבנין אמרין, אכעיס יצרך ולא תחטא.

(דף ה) אמר ר׳ לוי בר חמא אמר רשב״ל לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצ״ה שנא׳ (תהלים ד ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב. ואי לא יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם. אם נצחו מוטב אי לא יקרא ק״ש שנאמר על משכבכם. אם נצחו מוטב ואי לא יזכיר לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. אמר ר׳ יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמ' (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישיה דענינא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואמר רבי יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו מזיקין בדילים ממנו שנאמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננה ואין רשף אלא מזיקין שנאמר (דברים לב כד) ולחומי רשף וקטב מרירי:

[אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַאי קְרָאָהּ? (תהילים ד׳:ה׳) "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה". וְאָמַר רַב נַחְמָן: אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵין צָרִיךְ. אָמַר אַבַּיֵי: אַף תַּלְמִיד חָכָם מִבָּעִי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקִי דְרַחֲמֵי, כְּגוֹן: (שם לא) "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת"].