יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃
תנא דבי אליהו רבה
ברוך המקום ברוך הוא שמכיר בראש מה שיהיה בסוף ומגיד מראשית אחרית מקדם אשר נעשה ויודע מה שנעשה ומה שעתיד לעשות וצופה לטובה ואינו צופה לרעה עשיר ושמח בחלקו ובחכמתו ובתבונתו ברא עולמו והכינו ואח"כ ברא בו אדם והשליכו לפניו והיה מדקדק עד סוף כל הדורות וצפה שתולדותיו מקציפות. אמר אם אני משמר לו חובות הראשונים אין העולם עומד. עלי להעביר ראשונות וכך עשה. ומנין תדע לך שהוא כך כשהיו ישראל במדבר סרחו במעשיהם עמד להעביר את כל אשר עשו שנאמר ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות ל״ד:ו׳) אל תקרי ויעבור אלא ויעביר מלמד שהעביר כל רעתם מנגד פניו. תדע לך שהוא כך מרדכי בשעה שדברה עמו אסתר שלא כהוגן קצף עליה ואלו הן הדברים שדברה שלא כהוגן שאמרה ואני לא נקראתי לבא אל המלך וגו' השיב לה כי אם החרש תחרישי וגו' וכשחזרה ודברה עמו כהוגן הודה לדבריה ואלו הן הדברים שדברה לו כהוגן לך כנוס את כל היהודים העביר כל דבריה שנאמר ויעבור מרדכי (אסתר ה) ואומר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז׳:י״ח): גלמי ראו עיניך וגו' (תהילים קל״ט:ט״ז) מה תלמוד לומר עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש הגדול שלו וצדיקים יושבים לפניו ואומר להם בני דור פלוני כך עשה תורה וכך עשיתי עמו צדקה ואדם פלוני כך עשה תורה וכך עשיתי עמו צדקה אבל איני זוכר עונותיו ואינן עולין על לבי שנאמר אל תזכרו ראשונות וגו' (ישעיהו מ״ג:י״ח) ואומר ולא תזכרנה הראשונות וגו' (ישעיהו ס״ה:י״ז). ימים יוצרו ולא אחד בהם (תהילים קל״ט:ט״ז) זה יום השבת לישראל כיצד אדם עושה מלאכה כל ששה ונח בשביעי נתרצה עם בניו ועם בני ביתו שוב אדם עושה מלאכה בפני אויביו כל ששה ימים ונח בשביעי שוכח כל צער שהיה לו כך הוא מדתו של אדם יום טובה משכח יום רעה. יום רעה משכח יום טובה. אמר להם הקב"ה לישראל לא כתבתי לכם בתורתי לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א׳:ח׳) אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים שבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו ישכים אדם וישנה בשבת וילך לבית הכנסת ולבית המדרש. ויקרא בתורה וישנה בנביאים ואח"כ ילך לביתו ויאכל וישתה לקיים מה שנאמר לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך (קהלת ט׳:ז׳) לפי שאין לו מנוחה להקב"ה אלא עם עושי תורה בלבד לפי שנאמר ואת כל אלה ידי עשתה וגו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (ישעיהו ס״ו:ב׳). מכאן אמרו שיקרא אדם שיהא תפוס בידו כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה בשעה שאומרים לו עמוד וערוך מקרא שקרית וערוך משנה ששנית וכך הוא מפורש בקבלה על ידי דוד מלך ישראל ה' בוקר תשמע קולי וגו' (תהילים ה׳:ד׳):
אוצר מדרשים
דרש ר' בנאה מאי דכתיב ה׳ בקר תשמע קולי (תהלים ה' ד') אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה בשכר תפילה תשמע קולי והושיעני מבין אומות העולם שמבזין אותי ומחרפין אותי בכל יום ויום ואומרין לי עזבן בידינו וכל שאתם מתפללין אינו אלא לשוא, שהרי עברו כמה דורות ולא הושיע אתכם מבינינו. ברצונך תשוב ותרחם עלי והושיעני מביניהם ופדני מידיהם. בשעה שאני ממלכת ומיחדת אותו והן מכעיסין לפניו ומשתחוים לחמה הקב״ה אומר להם (לישראל) בתי! אני מכין ליך העולם הבא, ועתיד אני להמליכך על כל באי העולם, ועתידין כל מלכי העולם להיות משרתים לך כעבדים ושרותיהם מניקותיך, לעולם ילחכו עפר כפות רגליך שנאמר והיו מלכים אומניך וגו׳ (ישעיה מ״ט כ״ג). ועתיד אני להבהיק זיוך כזיו החמה, ועליהם אמר שלמה מי זאת הנשקפת כמו שחר וגו׳ (שה״ש ו׳ י׳) זו כנסת ישראל שמצפה לעמוד השחר ואומרת מתי תעלה השחר ואקדש להקב״ה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואמליכנו בכל יום על מעשה ידיו. יפה כלבנה, זו כנסת ישראל שמצפה ללבנה ואומרת מתי יהיה ראש חדש ואראה חדשה ואקדש את החדש בבית דין ואתן שבחות והודאות. ועתיד הקב״ה להבהיק את זיון כזיו הלבנה. ברה כחמה, אלו הצדיקים שבישראל שמחשיכין על דברי תורה בעוה״ז ועתיד הקב״ה להבהיק זיון כזיו החמה. דרש ר׳ יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב ברן יחד כוכבי בקר וירעו כל בני אלהים (איוב ל״ח ז׳), אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש"ע מפני מה אין אנו אומרים שירה למעלה קודם שיאמרו ישראל למטה? והקב״ה אומר להם האיך אתם אומרים לפני קודם שיאמר ישראל וישראל דרים בארץ והם ילודי נשים ויצר הרע שולטת ביניהם אע״פ כן כובשין את יצרן ומייחדין וממליכין אותי בכל יום ויום ומצפים הם למלכותי ולראות בנין ביתי, ואומרים בכל יום בונה ירושלם נדחי ישראל יכנס אמן במהרה בימינו.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר (מ״א יח לו - לז) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו׳ ענני ה׳ ענני. ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם. רבי יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר (תהלים קמא ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף בתפלת שחרית שנאמר (שם ה ד) ה׳ בקר תשמע קולי: