עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל־צוֹרְרָֽי׃
מדרש תהילים
בעמל אנוש אינמו. וכן אמר איוב (איוב כא ט) בתיהם שלום מפחד. אין אחד מהם חש לא בעינו ולא בשינו. אלא הקב"ה מיחל לפניהם את הדרכים שנאמר (תהלים י ה) יחילו דרכיו בכל עת הייסורין שהוא מביא על ישראל אינם נוגעין בהם שנאמר (שם) מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואים בשונאיהם שנאמר (שם) כל צורריו יפיח בהם. בעמל אנוש אינמו. ובשביל שאינן מתייסרין מתגברין ומולידין כשדים שנאמר לכן ענקתמו גאוה יעטוף ואין יעטוף אלא ילוד כמה דאמר (בראשית ל מב) ובהעטיף הצאן. יצא מחלב עינימו. עיניהם יוצאין מן השמנים שהם אוכלים ויושבות תחת עיניהם והם בולטות מפניהם שכן את למד שמן העניות ומן הדמעות עיניו של אדם מעמיקות וכן בני קרח אומרים (תהלים פב י) עיני דאבה מני עוני. וכן דוד אומר (שם ו ח) עששה מכעס עיני. עברו משכיות לבב. הרבה נתת להם יותר ממה שהם מבקשים יש שהיה מסכים להיות בעל זמורה עשיתו דוכוס ומי שהיה מסכים להיות שלטון עשיתו שר צבא על כל מה שהיו מסכימים העברת עליהם. הוי עברו משכיות לבב ובשביל כן יביעו ידברו עתק: