תהילים טז:י מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומדרש תהילים

אמר ריב״ל ז׳ שמות יש לו לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת וכור שאון וטיט היון וצלמות וארץ תחתית. שאול דכתיב (יונה ב ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי. אבדון דכתיב (תהלים פח יב) היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון. באר שחת דכתיב (שם טז י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת. ובור שאון וטיט היון דכתיב (שם מ ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון וגו׳. צלמות דכתיב (שם קז י) יושבי חושך וצלמות. וארץ תחתית גמרא הוא. ותו ליכא והא איכא גיהנם. גי שעמוקה כגיהנם שהכל יורדין לה על עסקי חנם. והאיכא תפתה דכתיב (ישעיה ל לג) כי ערוך מאתמול תפתת. ההוא שכל המתפתח ביצרו נופל שם. גן עדן אמר ר״ל אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחה ואם בערביא הוא בית גרם פתחה אם בין הנהרות הוא דורמסקנית פתחה. בבבל אביי משתכח בפירי דעבר ימינא. רבא משתבח בפירי דהר פניא:

ז אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לְגֵיהִנֹּם, [וְאֵלּוּ הֵן]: שְׁאוֹל, וַאֲבַדּוֹן, וּבְאֵר־שַׁחַת, וּבוֹר־שָׁאוֹן, וְטִיט־הַיָּוֵן, וְצַלְמָוֶת, וְאֶרֶץ־תַּחְתִּית. 'שְׁאוֹל', דִּכְתִיב: (יונה ב׳:ג׳) "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי". 'אֲבַדּוֹן', דִּכְתִיב: (תהלים פח) "הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ? אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן". 'בְּאֵר־שַׁחַת', דִּכְתִיב: (שם טז) "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת". וּ'בוֹר־שָׁאוֹן' וְ'טִיט הַיָּוֵן', דִּכְתִיב: (שם מ) "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן". (וְגוֹ') 'צַלְמָוֶת', דִּכְתִיב: (תהלים קו) "יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךָ וְצַלְמָוֶת". 'וְאֶרֶץ תַּחְתִּית', גְּמָרָא [הוּא]. וְתוּ לֵּכָּא? וְהָא אִיכָּא 'גֵּיהִנֹּם'! גַּי, שֶׁעֲמוּקָה כְּגֵיהִנֹּם, שֶׁהַכֹּל יוֹרְדִין בָּה עַל עִסְקֵי חִנָּם. וְהָאִיכָּא 'תָּפְתֶּה'! דִּכְתִיב: (ישעיהו ל׳:ל״ג) "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה". הַהוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ נוֹפֵל שָׁם. גַּן־עֵדֶן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא, בֵּית־שְׁאָן פִּתְחָהּ, וְאִם בְּעַרְבִיָּא הוּא, בֵּית־גָּרֶם פִּתְחָהּ, אִם בֵּין הַנְּהָרוֹת הוּא, דּוּרְמַסְקַנִית פִּתְחָהּ. בְּבָבֶל, אַבַּיֵי מִשְׁתַּבֵּחַ בְּפִֵּירֵי דַּעֲבַר יְמִינָא, רָבָא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּפֵירֵי דְּהַרְפַּנְיָא.

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו מ״ט שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן שנאמר (תהלים טז י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידיך לראות שחת. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר (משלי כח יז) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו: